לפני 16 שנים. 16 באפריל 2008 בשעה 16:19
בני הבכור ביחידה מובחרת הפועלת גם היא ברצועת עזה. היום בבוקר התעוררתי מוקדם, וקראתי בחדשות שנפצעו שם חיילים בפעולה. היתה שם תמונה של הפצוע בינוני שמוכנס לסורוקה. מצאתי עצמי מתבונן היטב בתמונה הקטנה לזהות האם זה בני בתמונה. שלחתי לו סמס, ולאחר חצי שעה ארוכה, קיבלתי סמס תשובה, שהכל אצלו בסדר, ושהרגע יצאו מפעילות. ביקשתי שיתקשר לכשיוכל, ולאחר זמן מועט קיבלתי טלפון ושוחחנו מעט. הוא סיפר לי שהיו גם שלושה הרוגים, עוד לפני הפרסום. הוא יוצא בסופ"ש ויבוא לספר על קורותיו שמה.
באלוהים אמא, כמה שאני שונא את המלחמה.
מוסר את תנחומי להורים השכולים.
במותם ציוו לנו את החיים. יהי זכרם ברוך.
מלח הארץ.