סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הנוף בסוואנה שלי

מילים מילים ואת משמעותן, יבוא לו גל ישטוף אותן.
לפני 16 שנים. 18 באפריל 2008 בשעה 7:14

המשפחה שלי זו תופעת טבע יוצאת מגדר הרגיל. כל מי שפוגש כמה דמויות במשפחתי, עומד נפעם למראה גודל הפלא, גודל הסטייה מעקומת ההתפלגות הנורמלית של בני האנוש בכדור הארץ שלנו. אפילו גאוס בוודאי היה מתהפך בקיברו, אם היה נתקל בגודל השונות. מה שעוד יותר מופלא במשפחה הזו שלי, שכל אחד שונה באופן אחר לגמרי. קו הדמיון היחידי השזור בכולם הינו שהם חכמים ומוכשרים בענק. המשפחה שלי מסועפת ביותר, ומכילה הרבה מאד פריטים בגילאים די דומים. אני מהפריטים הצעירים יותר במשפחה.

בתהליך הגדילה של המשפחה, כל בני הדודים, שכמעט כולם בנים (בעיה גנטית במשפחה עד עצם היום הזה), התפתחו להם חברויות אמיצות בין רוב בני הדודים. תופעות החברות הללו באו לידי ביטוי באופנים שונים ומשונים.

לדוגמא, היתה בזמנו מסורת במשפחה, שכולם הולכים לסיירת חרוב דאז, עוד טרם שנמחקה בקרב המפורסם בחווה הסינית, שבו הושמדה בערך רוב הסיירת המפוארת דאז. בקרב ההוא, לא השתתף אף אחד מהמשפחה, היות וכולם כבר השתחררו מהצבא. אתם קולטים את הקטע, המשפחה שלי השתלטה על הסיירת, ולא היתה שום משפחה בישראל שהיו לה כל כך הרבה נציגים בסיירת הזו, או אחרת.

דוגמא נוספת, שבימי האוניברסיטה, שכרנו דירה ביחד, אחי, בן דודי, ואני. עוד דוגמא, שבאחד מלילות הסדר המשפחתיים, סיפר לכולם קבל עם ומשפחה, איזה בן דוד רכלן אחד, שאחי ובן דוד אחר, זיינו איזו בחורה ביחד, שבמקרה הסתבר שהיא קרובה רחוקה שלנו. מה שגרם לסקנדל ומחאות מהסניף המרוחק של המשפחה. כן כן, היינו גם חולקים נשים בין בני הדודים.

לא רוצה לעייף אתכם בדוגמאות אינספור, אבל קחו את המילה שלי, המשפחה שלי היא פשוט תופעת טבע.

***

בגין האופי המיוחד כל כך של כל הפריטים במשפחה, היו כמובן קורות מריבות, ובכל רגע נתון, היה לכל אחד מהמשפחה, מישהו שהוא ברגע נתון לא מדבר איתו. כמובן כל הריבים האלה היו מסתיימים בסופו של דבר בפיוס. אני, מעולם לא רבתי עם אף אחד במשפחה, ומעולם לא הייתי ברוגז עם אף אחד. אין בכך כדי לומר, שלא היו כאלה שרבו איתי, אבל אני מעולם לא רבתי איתם בחזרה, ותמיד הותרתי את הריבים הללו חד צדדיים. במסורת הריבים המפוארת במשפחה, זה לגמרי לא כיף לריב עם מישהו שלא רב איתך בחזרה, ולכן הריב היה מסתיים מייד בהתחלה. לא רק שכך, אלא תמיד היתי גורם מפשר בין הרבים במשפחתי.

***

לפני כחמש שנים, קרה ריב גדול עצום ורב, כל כך עצום, שגרם לקרע גדול בכל המשפחה. קרע כזה, שביתר את המשפחה כמעט ללא אפשרות תיקון. הריב היה בין אחד מבני הדודים לאחותי (שהיא הבת היחידה בין כל בני הדודים). הריב כמובן התפתח והגיע לרמה כזו, שאחותי לא היתה מוזמנת יותר לאירועים המשפחתיים של האחים של אותו בן דוד. אחותי ביקשה סולידריות במשפחה המצומצמת שלי, ודרשה להחרים את אותם אירועים. בדיון משפחתי פנימי, בלחץ גדול שלי, הוחלט שכן הולכים, למרות בקשתה של אחותי, בכדי לא לקרוע את המשפחה לגמרי. כל זה כלל כמובן דיונים משותפים עם נציגים של משפחתו של אותו בן דוד.

באחד האירועים, אותו בן דוד שרב עם אחותי, פנה ואמר לאחי, שהוא מקווה שאנחנו נהנים באירוע, בלי נוכחותה של אחותי, מה שסתם את הגולל, על קשרים משפחתיים עם אותה משפחה. אני עצמי עדיין בקשר איתם. המפגש האחרון איתם היה דווקא לא מזמן, כאשר דודה שלי נפטרה. אחותי לא באה להלוויה, וגם לא לשיבעה, למרות הלחץ העצום עליה מצידנו. כל שאר משפחתי כמובן הגיעה לשניהם.

***

כל זה ולא כלום, לעומת מקרה שקרה כשהתגרשתי לפני כשלוש שנים. כאשר התגרשתי, אחותי, שהיתה חברה מאד טובה של גרושתי, בחרה צד, משום מה, והאשימה אותי בגירושין שלנו, והצביעה על גרושתי כמלאך, מה שלא רחוק מהאמת. כל זה הגיע לרמה, שפניתי לאחותי, ואמרתי לה שהיא מתבלבלת בהתנהגות שלה, והיא כמובן יכולה להשאר בקשרים עם שנינו. אחותי שפכה עלי קיתונות של שינאה, למרות התקופה הקשה שעברתי בתהליך הגירושין. לא אלאה אתכם בפרטים, על ההתדרדרות של היחסים עם אחותי, רק אציין, שכאשר קרה מקרה שנפצעתי והגעתי לבית חולים, היא לא באה לבקר אותי, מה שגרם לי, לדחות את העובדה שהיא אחותי. אמרתי אז, שאם מישהו במשפחה לא נמצא בשבילי ברגע של צורך, אז הוא לא בגדר משפחה עבורי.

אחותי, היא אשת מדון, היא רבה כמעט עם כל מי שהיא באה איתו במגע. היא ביחסי איבה עם כל השכנים שלה, עם כל המשפחה שלנו, ואפילו שמעתי לא פעם מאנשים שלא הכרתי, שהם שונאים את אחותי.

***

למרות שנידיתי את אחותי, לא נמנעתי מלהגיע לאירועי משפחה משותפים, אפילו אצלה בבית, וגם היא הגיעה לאירועים אצלי. כל זה, בשם הקשר המצויין בין כל בני הדודים שהם הילדים שלנו. אפילו הייתי נותן לה נשיקה על הלחי, באירועים הללו.

המפגשים המשותפים של המשפחה הלכו והתמעטו.

***

השנה אחי חוגג את ליל הסדר עם הצד של אישתו, אחותי עם חברים שלה, יחד עם אימי,
ואני....
השנה אני החלטתי שאני לא חוגג את ליל הסדר. אני פשוט נשאר בבית.
מלא חברים שלי הזמינו אותי לחגוג את ליל הסדר עם משפחתם, אבל סירבתי בנימוס. פשוט לא בא לי השנה.
השנה אני נשאר בבית.

סיפור על משפחה פולניה שהתפרקה.

***

ולסיום אאחל לכולכם חג מאד מאד שמח.

אושה{אוש} - אם אחותך היא הבת היחידה מבין בני הדודים אז זו זאת שעשו אותה? :-)

חג שמח!
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - לא הבנתי את מה שכתבת.
חג שמח גם לכם
}{
לפני 16 שנים
fullspeed - עכשיו אתה אומר?? אני בים המלח מטיילת
על צוקים ב"סדר", הצלחתי לקבל פטור מאימי הנפלאה שהבינה ש"לא בא לי" זו סיבה מצוינת כדי לא להיות.
כניראה שניפגש כבר אחרי..
הרבה אהבה חיבוקים ונשיקות
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - אנחנו גם נוסעים לטייל בים המלח במסגרת המסע הרגיל עם אמא של הגננת שהגיעה לארץ.
הרבה אהבה חיבוקים ונשיקות בחזרה, וכמובן חג שמח
}{
לפני 16 שנים
כובש יצרה​(שולט) - למען הצדק ההיסטורי , ברשותך אתקן שגיאה שנפלה בכתיבתך.

לסיירת חרוב מגיע המון כבוד על דברים שביצעה, אבל בחווה הסינית הם לא היו. סיירת חרוב פשוט לא השתתפה בשום מהלך שהיה בחווה הסינית ואני אומר זאת בוודאות מוחלטת כאחד שהיה שם. במידה ותרצה אסביר גם למה אין מצב שהם היו בחווה הסינית.

את הקרבות בחווה הסינית ניהל גדוד 890 של הצנחנים (בפיקודו של עוזי יאירי שנהרג בפיגוע במלון סבוי בת"א )ולא אף אחד אחר. אחרי שהתבררה הפאשלה האיומה שהיתה שם קיבל גדוד השריון בפיקודו של אהוד ברק (מי שהיום שר בטחון) הוראה להיכנס ולהגן על הצנחנים עם הטנקים לאפשר את הפינוי. את הפינוי הפיזי ביצעה פלוגה מגדוד הסיור של אוגדת ברן שהיתה קרובה למקום וקיבלה הוראה להיכנס עם הנגמשים ולפנות את כל מי שנשאר כולל פצועים והרוגים.
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - למיטב ידיעתי,
הקרב בחווה הסינית אירע כאשר נכנסה חטיבת שריון מתוגברת שכללה גם כוחות חיר רבים למתחם שטחי כינוס מצרי של 3 דיוויזיות ממוכנות.

לא היה מידע על המצאותם של אלה שמה, והתפתח שם קרב שין בשין מטווח של עשרות מטרים בודדים, ששם עמד לטנקים שלנו היתרון של מהירות הצידוד שמהירה בהרבה מהטיראנים.

הקרב מטווח אפס, גרם לצריחים של הטנקים לעוף מעוצמת הפגיעה, וכל החווה הסינית הוארה באור בעירת הטנקים והנגמשים.

אין לי ידע מדויק על איזה יחידות השתתפו שמה בדיוק.
למיטב ידיעתי, סיירת חרוב כן היתה שם, והושמדה כמעט כליל, אבל תמיד תיתכן האפשרות שאני טועה.

העיקר שיהיה חג שמח
לפני 16 שנים
כובש יצרה​(שולט) - צר לי אבל יש לך טעות ענקית, אספר את מה שקרה שם כפי שראיתי במו עיני.

אחרי שאריק שרון חצה את התעלה והקים שם ראש גשר, החליט מי שהחליט להזרים כוחות לצד השני של התעלה לביסוס ראש הגשר והרחבתו. אבל היה פחד שהמצרים ינתקו את הכוחות הצולחים והם יושמדו בצד השני של התעלה. אריק אמנם צלח את התעלה ללא גשר אבל כעת הוחלט שבלי גשר שום כוח נוסף לא צולח את התעלה ובמקביל צריך להרחיב את הפרצה לעבר התעלה.

בכל אופן אני הייתי בגדוד הסיור של אוגדת ברן והפלוגה שלי קיבלה הוראה לנוע אחורה וללכת ללוות את גשר הגלילים בדרכו לתעלה. הליווי היה נחוץ מאחר והכבישים הצרים היו פקוקים מכלי רכב מכל הסוגים וסיבה חשובה יותר הפחד מכוחות קומנדו מצריים ששרצו בשטח. לא אכנס לכל המסע של 10 הק"מ שנמשך לילה שלם כי זה לא ממין הענין כרגע.

במקביל אלינו, מה שבשעתו לא הייתי מודע אליו, קיבל גדוד הצנחנים 890 הוראה להיכנס ולטהר את החווה הסינית, דוחות המודיעין היו שאין שם נוכחות ממשית של המצרים וזה הולך להיות "טיול קל". הבעיה שהדוחות היו מיושנים והמצרים הספיקו להזרים כוחות חי"ר רבים לשטח. הכוחות המצריים היו מאומנים ומצוידים היטב כולל אמצעיים ללחימת לילה, דבר שלצנחנים לא היה. התוצאה שהמצרים יכלו לראות היטב את הצנחנים בעוד שהצנחנים גיששו כמו סומא בארובה.

במהלך הלילה בעוד אנחנו מלווים את הגשר לתעלה, ראינו את הבזקי היריות והתפוצצות פצצות המרגמה מאחר וכל הקרב נערך במרחק לא גדול מאיתנו, אם כי בשלב הזה לא ממש התיחסנו לזה.

לפנות בוקר הצלחנו להביא את הגשר לתעלה והינו בדרכנו חזרה לנקודת ההתאגנות לצליחה כשלפתע קיבלנו פקודה להיכנס לחווה הסינית ולפנות את כל מי שנמצא שם כולל פצועים והרוגים. מיד חתכנו לתוך השטח ותוך דקות הגענו לחווה הסינית.

המחזה שנגלה לפנינו היה סוריאליסטי, צנחנים מפוזרים בכל מקום קבוצות קבוצות מנסים להסתתר כאשר פצצות מרגמה מתפוצצות לידם וירי מאסיבי ללא הפסקה.

מיהרנו לעלות את צנחנים על הנגמשים ולנוע איתם לעבר התאג"ד שהיה במרחק של כ3 ק"מ משם. פרקנו את מי שהעלנו וחזרנו שוב לשטח לפנות עוד, כך שוב ושוב כמה וכמה פעמים (נדמה לי 6 גיחות כאלו של כל נגמש).

במקביל אלינו נכנס גדוד שריון וחצץ בנינו לבין המצרים ורק שנים מאוחר יותר באחד מכינוסי חיל השריון שמעתי את ברק מספר על הקרב ועל זה שהוא היה מפקד הגדוד ההוא.

מאחר ואנחנו הוצאנו את כל מי שהשתתף באותו קרב אני בטוח במה שאני אומר שחוץ מ890 אף אחד אחר לא היה שם.

אחרי שסיימנו להוציא אותם כוח הטנקים הצליח לכבוש את החווה הסינית מאחר והיו שם רק כוחות קומנדו שלא היו יריב לכוח שריון חזק.

חג שמח !
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - כמי שהיה שם, ואני שלא, שהייתי בן 14, אין לי מה לערער על ידיעותיך.
תודה לך על ההבהרה.
ושוב, חג שמח.
לפני 16 שנים
השיבומי המתקתק​(מתחלף){בדסמית} - משפחתך היא גן עדן לעומת משפחתי.
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - מבלי להכיר את משפחתך, האמן לי, יש לי משפחה שאני לוקח כל משפחה אחרת בהליכה
חג שמח
לפני 16 שנים
נסיך הכתר - צ'יטה- ראשית כל תודה לך שהכנסת אותנו הקוראים
למפתן ביתך וסיפרת בקמצוץ אודו העץ המשפחתי שלך.
כתבת ואני מצטט " יש לי משפחה שאני לוקח כל משפחה
אחרת בהליכה "- אם הבנתי נכון את הרמז- אז תדע לך
שמשפחתי היא נכס שכל בית בישראל היה מתגאה בו.
שורשים ייקים- משפחה מפורסמת , וידועה בציבוריות הישראלית [ הן בצבא - בדרגות הקצונה הבכירות, והן בפוליטיקה העכשווית, וזו שבדימוס]
לגבי הסיירת- מפקד הסיירת דאז למיטב ידיעתי היה אחד מהיישוב שלי]- מג"ד 890 היה אז " החרמן " איציק מרדכי- שבת שלום וחג אביב שמח מלא פריחות ואהבות בדסמיות.
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - התכוונתי שהמשפחה שלי לוקחת כל משפחה בהליכה בחריגות שלה.
חג שמח גמלך
לפני 16 שנים
momi​(שולט) - חג שמח.
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - חג שמח גמלך נשמה
לפני 16 שנים
ישרה​(אחרת) - אבא שלי היה ועדיין אומר לי תמיד: משפחה לא בוחרים,ומישפחה היא קודש.מה שלא תעשי ואפה שלא תיהי תמיד נישאר הורים ומישפחה שלך (הכוונה היא גם אם מעשייך אינם תמיד לטעמנו או ע"פ דעתנו)וגם אני ממשפחה גדולה ומחינוך של אהבת הארץ ואהבת אדם.. אתם מוזמנים!!! אתה ,הגננת ,אמא שלה,אולי קצת צפוף ופחות מפואר,אבל אין מצב שאמא שלי (התורכיה) לא תסדר ת'עיינים שיהיה מספיק לכולם. אם את הגרוש שלי קיבלו ... (-: . ואם תסרב בנימוס אז אחרי הלילסדר יש אצלנו בבית מרתון משחקים באוויי החדש שקנינו(כמו פליסטיישן) ובטח כייף ונעים, אז שוב - אתם מוזמנים. את זה שאני אוהבת אותכם נראה לי כבר הבנתם!!!!.
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - תודה נשמה על ההזמנה, אבל השנה נדלג
אוהב אתכם בחזרה
חג שמח
}{
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י