הנוף בסוואנה שלי

מצויינות זה אקט של בחירה. רוב האנשים לא "בוחרים" להיות מצויינים.

זה לא נכון שרק אנשים מוכשרים יכולים להיות מצויינים. כל אחד יכול. אחרי שהוא מחליט שיש לו כוונה להיות מצויין. כמובן בתחום כישור שמתאים לפוטנציאל המצויינות שלו.

זה לא מספיק להחליט את זה. יש צורך לעשות מאמצים גדולים כדי להיות מצויין. הרי אחד ההבדלים בין מצויין למי שאינו כזה, שהמצויין עושה מאמצים וחותר להיות כזה.

***

אספר לכם סיפור:

הייתי מרצה באוניברסיטה, קיבלתי כיתה של כ-24 הנדסאים במדעי המחשב. אמרתי להם, בואו נעשה חוזה לסימסטר.

אתם מסיימים עכשיו שנתיים לימודים קשים, חלקכם תוך כדי עבודה במקביל, השקעתם ים של אנרגיה בתואר הזה.

מה עומד לקרות אחרי שתסיימו? תצליחו לעבור ראין עבודה, בלי נסיון? תלכו לעבוד ב QA? לשם כך השקעתם את כל המאמצים האלה?

אני מציע לכם חוזה:

אני הולך לקרוע לכם את הצורה כל הסימסטר, אבל אני אכין אתכם לראיון עבודה ואתם תעברו אותו בהליכה. אבל אתם נדרשים לקרוע את התחת.

נעשה ככה. יש 14 שיעורים של 4 שעות אקדמיות. כל מי שיצלח 10 שיעורים, ויגיש את כל מטלות הבית בהצלחה, יקבל 85.

אחרי זה יש עוד 4 שיעורים, ששם אני רוצה רק את אלה שרוצים להגיע ל 100, להיות מצויינים. בארבעה שיעורים האחרונים הללו, לאחר שתקרעו את התחת כל הסימסטר, אביא אתכם מוכנים לראיון עבודה. מוכנים לייצר קוד בתעשייה.

בישורת האחרונה, נותרתי עם 8 סטודנטים. קראתי להם הסיירת של האוניברסיטה. הובלתי אותם למסע במהירות מסחררת תוך כדי השקעה של ים זמן בבית בין השיעורים.

בשורה התחתונה, כל השמונה האלה, עברו ראיון עבודה בהליכה, והם היחידים בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה, שמחזיקים משרות פיתוח מאתגרות באופן יציב.

הצלחנו כצוות של הסיירת, להחליט שאנחנו הולכים להיות מצויינים והצלחנו.

עם הרבה מאד עבודה קשה, אבל בליבו של המסע, עמדה ההחלטה, שהם מחליטים להיות מצויינים ומוכנים להשקיע המון כדי להיות כאלה.

***

מצויינות זה עניין של החלטה ונכונות להשקעה עצומה כדי להגיע לזה

שכה יהיה להם טוב

ולי, יש לי סיפוק אדיר שהם מתקשרים אלי מדי פעם ומספרים לי כמה הם מצליחים ואומרים לי תודה על כברת הדרך שעברנו ביחד.