האמת שהרעיון המוזר הוא לא שלי בכלל אלא של בודי, והוא שווסטרי ואני נבוא הערב למסיבה של דיווה. יש בזה כמה בעיות טכניות שניתנות לפתרון. בעיה ראשונה היא שלא הזמינו אותנו, אבל זו לא באמת בעיה בכלל. הבעיה השניה שאין לי רישיון, אבל גם זו בעיה פתירה.
ווסטרי ואני בסופ"ש כיפי של פינאלה. בתוכנית המקורית רציתי לעשות לה הערב סשן חגיגי כמתנת פרידה, למרות שאני וונילי בעצם. שהרי גם לשועלים הזקנים יש עדיין שיניים חדות. איך ווסטרי כתבה עלי, The ride of my life. איזו מחמאה עצומה. נארקסיסט כבר אמרתי ?
וואללה, מגרד בראשי. נראה כבר.
אפרופו, יש מישהו שעובר מהאיזור שלי שרוצה לקחת אותנו טרמפ ?
***
מצחיק לראות באיזו מהירות אחרי שהוצאנו את הפוסטים שלנו על הפרידה מופיעים להם כולם במסנגרים ובטלפון ומביעים אמפטיה ולא רק. הרי זו עובדה שהיא נחלת הכלל שיש לי טעם מעולה בנשים בכלל ובסאביות בפרט. יתר על כן הזונה הזו שרדה איתי יותר מחצי שנה שזה בהחלט הישג מרשים שמעיד על טיב יושביו. סאבית ראויה, אישה אישה, אמאזונה. אני גאה ממש לגמרי בכלל שהייתי המאסטר שלה ועדיין, עד לתום הסופשבוע הזה.
לפני 15 שנים. 20 בפברואר 2009 בשעה 9:55
