למדתי מהאמריקאים משפט שאומר תכנן את עבודך, ועבוד לפי התכנית. לא סתם למדתי את זה, אלא גם הפנמתי, ואפילו יישמתי.
אז זהו, שהיתה פה תכנית עבודה לפרידה הזו, מתוכננת בקפדנות, אבל יש קצת קשיים ביישום שלה. אתמול היתה בתכנית ארוחת רוסט ביפ, וסשן שמוביל לסאב ספייס. כמו בהרבה תכניות, היו גם בתכנית הזו תקלות, שלא תוכנן להם זמן התאוששות מהתקלה. (כנראה לא הפנמתי כראוי את המשפט הזה).
תקלה ראשונה, שהרוסט ביף לא הוצא מהמקרר בשבת בבוקר (כי היינו במסיבה אצל דיווה עד הבוקר), ולכן לא הספיק להפשיר. תקלה כזו פשוטה לתיקון, פשוט הוספנו יום לחגיגות פרידה וגם הערב ווסטרי באה אלי, לחגיגת בשר (תרתי משמע).
התקלה השנייה יותר מורכבת מעט, ומכילה מספר ווריאנטים. התקלה קשורה לסשן שנועד להביא את הזונה לסאב ספייס. נתחיל מהשורה התחתונה, העניין הזה לא צלח לנו. אספר לכם מעט על השתלשלות המאורעות, כדי שתוכלו לחוש אמפטיה למצבי.
אני באנרגיות נמוכות מכל הסשנים האלה שאליהם נדרשתי במסגרת תפקידי כמאסטר נפרד בנחמדות ואחראי ביותר, אם כי, חשוב לציין קשוח ביותר. לקח לי זמן מה להתאושש מכל המאמצים הללו, והתחלנו את העניינים רק לקראת 11 בלילה. העליתי את הזונה לקומה העליונה, והתבוננתי בעיניה בקפדנות של מאסטר ראוי. חוויתי שם חשש גדול ואפילו בגדר חרדה מסוימת ממה שעתיד לקרות לזונה. באמפטיה שלא מאפיינת מאסטרים קשוחים, (רק בגין העובדה שאני קשוח נרא, יכולתי בנקל לחרוג ממנהגיי הקשוחים), הצעתי לה ג'אקוזי בכדי להתרכך, והיא קיבלה את הצעתי. לאחר זמן ממושך שם, נתפנינו לעניין שלשמו התכנסנו פה אתמול בערב.
קשרתי אותה, ועל זה עוד יסופר לבטח באיזה פוסט מסמר שיער, כפי שאני נוהג בדרך כלל לכתוב למגזין הכלוב. ותוך בערך כחמש דקות, הזונה נזלה לי בין האצבעות והתמוטטה מהר מהצפוי. היא החלה לצעוק בקול, שאני לא מחזיק אותה כראוי, והיא מפחדת נורא. למרות שלא אמרה מילת ביטחון, חשתי שהיא נאמרה, עצרתי, והשכבתי אותה על המיטה (מאסטר אחראי כבר אמרתי ?). ניסיתי לגשש מה קורה, אבל חשתי שהזונה בהיסטריה, ולכן שיחררתי אותה. או אז היא התחילה לפרוק עלי כעסים, ולומר לי למה שיחררתי אותה, שהרי היא נורא רוצה, ויכולה להמשיך. אמרתי לה שהיא היסטרית מעט, הרשיתי לה ברוב חסדי הקסום להניח ראשה על חזי וליטפתי את שערה, ומידי פעם לא הצלחתי להתאפק, וגם הגנבתי ליטוף פה ושם לבובים המדהימים שלה, ואפילו על הרגליים לא פסחתי (עיינו ערך תמונות בגלריה שלי). הזונה ניצלה את רוך ליבי הפתאומי והתפנקה עלי עד שנרדמה.
הערב אמרתי לה שאתמול היה סשן, ועל כל סשן היא צריכה לכתוב לי מכתב. שהרי אני מתאמץ כל כך, ומגיע לי. מה אומרת לי הזונה ? שאמרתי לה שרק התחלנו והסשן הסתיים, אז מבחינתה לא היה סשן בכלל. מה כלומר לא היה סשן בכלל ? אתם יודעות, זונות, ששסנים שאומרים בהם מילת ביטחון, אלו הסשנים הכי קשים למאסטרים קשוחים כמוני ? הבהרתי לה את מחשבותי והיא גיחכה והביעה חוסר כבוד כלפי. אמרתי לה שאני מתכוון לפתוח עליה פוסט נאצה, וזה בדיוק מה שאני עושה כרגע.
אז זוהי תמצית הסיפור, ואני קורא לכולם פה לשפוט את הזונה הזו שנוהגת לא כראוי ברוך ליבי, כמאסטר קשוח וידוע בציבור ככזה.
אני קורא לכם לקרוא אותה לסדר ולהוקיע אותה פה קבל עם ועדה.
צצצ...
לפני 15 שנים. 22 בפברואר 2009 בשעה 19:31