הנוף בסוואנה שלי

משנכנס אדר מרבים בשמחה ולראיה היום בערב אצלי בבית כמיטב המסורת מסיבת פורים צוהלת ומושקעת עם חובת התחפשות מושקעת וים של אלכוהול. בקהל רוב מובהק של חברים אישיים וחברים מהעבודה, כמעט ואין בדסמים בכלל. זה חדש העניין הזה, בלי בדסם, ואני הרי מתחדש אז הכל בסדר.

למרות כל האמור לעיל, לדוגמא אחד מהחברים, דיווה שעושה הופעות, מתחפש למלכת סאדו. ואני... מתחפש למשרתת צרפתיה... שהרי אם הייתי מתחפש למלך סאדו בתשלום זה היה מוזר.

אני קורא מסביב על ים אנשים שלבד, וגם אני לבד, ואם כבר לבד אז שיהיה בתנועה. האביב מגיע, כל הבנות עוטות שמלות פרחוניות ושמות פרח בשיער, והאוויר מתמלא אנרגיות של חיזורים אביביים ואהבה.

גם הקונספט שאני בא לבד למסיבה זה חדש, אבל אני הרי מתחדש כאמור.

המהירה באה עם הילדים והם נשארים לישון, וכמובן כמו תמיד, גם הילדים שלי יהיו.

העיקר, יהיו מלא כוסיות פנויות הערב, ואני, כבר כמה ימים מחבק את הכרית לבד בלילה.
יאללה בלאגן.

ואסיים בברכת חג פורים שמח לכולללללללנו.