הנוף בסוואנה שלי

תשמעו, החל מערב ליל הסדר אנחנו במרתון של בלאגן. בחיים לא היה לי דבר שדומה לזה בכלל. קצב אירועים מסחרר אפילו טורף מיומן ומהיר כמו צ'יטה.

יום רביעי, ערב ליל הסדר, Vestri גמרה כ- 30 פעם בערב חילופי זוגות עם זוג שאני מכיר מקידמא דנא שהגיעו עם חבר שלהם.
יום חמישי, הגיע חבר עם מישהי שרוצה לראות סשן, הוא נתן לנו שעה וחצי להתאושש, ויאללה סישנתי את הזונה. גם שם עסקנו לא מעט בהו מאמה שמתלווה לגמירות המרובות שלה.
יום שישי, פליי פארטי, ארבעה זוגות מקסימים, ערב מדהים, אווירה מקסימה ואינטימית. בחרתי לפנות את הבמה לאורחים היקרים, ופשוט נפלתי באפיסת כוחות ונרדמתי על הכורסא. למרות העובדה הזו, היה לי פשוט ערב מקסים. האמת כשאני חושב על זה, רגע רגע, אני טרם הספקתי לטעום אתכם ממש, אז בבקשה תכף ומייד שידור חוזר, כשאני חוזר לעצמי.
יום שבת, היום בבוקר, זוג חברים הכי טובים, ילדו בן ראשון, והשמחה רבה מאד. בצהריים אכלנו אצל זוג אחר שילד לא מזמן בראנץ, וחזרנו להתעסק טיפה אחד עם השני. בערב נלך לבקר אותם בבית החולים, ומייד לאחר מכן ארוחת ערב, רוסט ביף על המזו, לאחר שזה משוחח עם התבלינים כבר מאתמול אחרי הצהריים.

וואי וואי וואי
איזה בלאגן
יאמי

ולחשוב על זה שזה היה כמה ימים חימום לקראת השבוע הבא בו יש לי חופש שלישי-רביעי-חמישי-שישי-שבת.
הוא מאמה.

ודבר אחרון, חג אביב שמח לכולללללם. האביב הגיע, וכל הבנות לובשות שמלות קצרצרות צבעוניות ועונדות פרחים בשיער.
באלוהים אמא, כמה שאני אוהב את האביב.

יאללה בלאגן.