אני נע קדימה בצעדי ריקוד תימני, שניים קדימה, אחד אחורה. איכשהו, Vestri הצליחה למרות הכל להתנחל אצלי בלב, ולעשות לי ים של טוב, כל כך שכך שממש, כל כך שכך, שחזרנו להיות ביחד. אז שוב אני אדון בעל רכוש, שוב בעל ערך. זה לא פשוט להיות איתי ולתת לי את מה שאני רוצה, והזונה מצליחה. איכשהו לא חשבתי שזה יצליח, אפילו הייתי כמעט בטוח לגמרי שלא, אבל כנגד כל הסיכויים, זה פשוט קרה.
אני פשוט גאה בה לגמרי, על הטוב שהיא עושה לי, על איך שהיא רואה אותי, על איך שהיא אוהבת בלאגן, על איך שהיא שמה. על הבובים המפוארים שלה, על כשחושפת היא אותן, כולי צוהל כמו סוס קרקס. על הגוף החטוב שלה שמענג אותי כל כך. על היכולת החדשה שלה לתת לי את המקום הסאבי שלי. על כך שהיא מלטפת אותי ברוך ומגע קסום, ועושה לי נעים עמוק לתוך נבכי הנשמה.
אז למה בעצם אני כותב בגוף שלישי ? וואללה, שאלה טובה.
***
אנחנו ממשיכים לעשות בלאגן, והרבה ממנו. כמעט כל יום סשנים עמוק לתוך הלילה, ולא רק, עם אורחות ואורחים. נהייתי חד כתער בסשנים שאני עושה, מספק שליטה על המזו, ועף בעצמי למקום של אנרגיות מוטרפות של עוצמה.
חשבתי על זה שפעם הייתי כותב תיאורי סשנים בבלוג, וכבר מזמן לא נצפו כאלה אצלי. אז למה בעצם ? אולי כי הסשנים שלי נהיו כאלה, שצריך לראות את זה כדי להבין, שקשה לתאר אותם במילים. האמנם ? אולי אלו מילותי שהתדלדלו ? נראה לי שאנסה בקרוב לכתוב תיאור של איזה סשן.
יש איזה משהו בלעשות סשנים שהוא בדומה לוויסקי משובח, משביח עם השנים. אני חש שהשתדרגתי שמה בסדר גודל. אני הרבה יותר חד, מדוייק, רואה ומבחין, ונוגע עמוק לתוך הנשמה של אלו שנופלות לי לידיים.
***
המיניות שלי פורחת חזרה, וגם אהבתי לסשנים חזרה אלי. אני כבר לא מרגיש "עובד בזה".
איכשהו זה כנראה הולך אצלי ביחד עם בישולים, שם הצלחתי להגיע בתבשילי הקדירה שלי לרמה גבוהה למדי, כשאת כתר המלוכה לוקח בבירור האסאדו, וקצת אחריו צועד לו בגאון האוסובוקו. לאור העובדה שהקדירה שלי לא מספיק גדולה לארוחה עם מספר אורחים, רכשתי קדירה נוספת, ואתמול הצלחתי לראשונה להכין שתי קדירות ביחד. שתיהן עם אסאדו. לאחר שאכלנו מהנזיד, המהירה, Vestri צופי ואני צנחנו שדודים באפיסת כוחות לכמה שעות טובות.
***
אתמול היה לנו פלייי פארטי, ומחר שוב פליי פארטי. ביום שישי אנחנו מוזמנים ליומולדת, מה שמותיר רק את היום בערב פנוי להובלה. איכשהו מהשתלשלות המאורעות לאחרונה, עושה את הרושם, שגם הערב לבסוף ייגמר יצוק בתוכן באלאגניסטי.
החיים הטובים.
***
אה, ודבר אחרון, זה ש- Vestri ואני שוב ביחד כבר אמרתי ?
תקראו מה כתבה לי הזונה.
פשוט מקסים.
לפני 15 שנים. 15 באפריל 2009 בשעה 14:28
