סידרתי את האפניים ואני מתחיל להתאמן לתריאטלון. הבטחתי לעצמי שאני אעשה אותו לפחות פעם בחיים לפני שאהיה זקן מדי. החלפתי את ידיות ההילוכים שנשברו, שימנתי את השרשרת והסרתי מאופניי את החלודה שכיסתה את הימים שהייתי ספורטאי.
אני צופה שאופניים ושחייה יהיו עבורי החלקים היותר קלים, לריצה יהיה לי יותר קשה לחזור. כבר גררתי את הגננת איתי לאימון אחד עם האפניים, ויש מצב שנתאמן קצת ביחד. צופי, שאיבד את הכושר שלו, עקב החלודה שלי כמובן, גמר את האימון על ארבע ;-), הוא שכב בסלון כשעתיים אחרי האימון כשריר ניגר מפיו מלווה בנשימות כבדות.
מה זה תריאטלון ?
בעיקרון זוהי תחרות שבמקור אמורה לייצג חצי מתחרות איש הברזל שהוא: 3.8 ק"מ שחייה, 180 ק"מ רכיבה על אפניים ו-42 ק"מ ריצה (מרתון).
קיימים הרבה אירועים ספורטיביים בארץ שמקיימים תריאטלון אולימפי, (הרבה פחות מחצי איש הברזל), שהוא: 1.5 ק"מ שחיה, 40 ק"מ אפניים, ו- 10 ק"מ ריצה. שלא תטעו, למרות שכל אחד מהחלקים נראה בר השגה בלי קושי רב, השילוב של המקצים פשוט קטלני מבחינת המאמץ המופעל על הגוף.
כדי לא להפצע בפגיעות ספורט, האימונים לכזו תחרות נמשכים בין חצי שנה לשנה.
העובדה שאני מעשן ובגיל 51, מעלה גיחוך אצל בני הגדול הספורטאי, שטוען בתוקף שאני חייב להפסיק לעשן אם יש בכוונתי להתחרות.
בני הגדול הצהיר שהוא יצטרף אלי לתחרות. אחי הגדול (בן 58), כבר שקוע עמוק במסלול מדן ועד אילת על אפניים. הוא כבר ביצע במספר שבתות האחרונות כארבעה מסלולים של 30-60 ק"מ. אחי היה בזמנו אלוף סיירת חרוב במירוץ ל- 5000 מטר. אחותי (בת 56) היא מאמנת ספורט ואף כתבה כמה ספרים בנושא, (כשהיא המצולמת בתמונות בספר), ולמרות גילה המופלג, היא עדיין מבצעת שפגת בקלילות מעוררת קינאה. גם אבי היה ספורטאי, וזכה בזמנו במקום שלישי בצבא הבריטי במירוץ ל- 3000 מטר. כפי שניתן לשים לב, הספורט אצלנו במשפחה נמצא בגנים, גם בגילאים מתקדמים. למרות האמור לעיל, מצב הכושר הנוכחי שלי עגום למדי.
שיהיה לי בהצלחה.
לפני 15 שנים. 3 באוקטובר 2009 בשעה 12:09