הנוף בסוואנה שלי

איך אמרו ארקדי דוכין ומיכה שטרית:

על צלע הר ליד כיכר
יש קפה של דינוזאורים
והם יושבים שם ענקים אחד אחד
משועממים עד הצוואר

אז זהו, שאתה לא משועמם, ולא קלות, ואתה חבר שלי, ולא בכדי.

אתמול היתה מסיבת יום הולדת, מסיבה פגז, אצל ארז וסטו המדהימים, והיו שם בעיקר דינוזאורים, מוהיקנים, או מה שתרצו. אנשים שאני מכיר אך לצערי לא יצא לי לפגוש לאחרונה, בטח שלא באופן מרוכז שכזה, באיכות צרופה שכזו. היה שם ים עצום ורב של אהבה, בתרכיז כזה כמו של מיץ פטל, מימי ילדותי. ושיחי הפטל שם, אתמול, לא שרטו, ורק נעמו לי מאד.

מתנצל מראש על הנרקיסיזם, אבל אני רוצה לציין, שהיה לי כל כך נעים אתמול, שהגננת ואני הרגשנו שם שנינו, כמו מיליון דולר, כמו שהרגשנו פעם מזמן, ונעלם.

מה קרה לילד שנרדם בחול החם, שיום אחד, לפתע, קם ונעלם? (אהוד מנור)

אז זהו שהוא בכלל לא נעלם, והוא היה שם אתמול, חתן יום ההולדת, חבר שלי, מאסטר ערן, ולא היה שם חול בכלל, כי סטואי בטח שטפה את הריצפה, וארז מילא את החלל בכוכבים נוצצים, ושניהם ריצפו את החלל בים של אהבה.

מאסטר ערן, אני אוהב אותך, מאסטר מאסטר, גבר גבר, ואני עדיין יושב לי מחכה, בסבלנות בדואית אופיינית, שמישהי תהפוך אותך על הבטן, כדי שתצטרף לקהילת המתחלפים הגאה, למרות שאתה לא מסוכן בכלל בכלל 😉

מאחל לך מכל ליבי, שתמצא סאבית ראויה, ואני מאחל לך שהיא תהנה מאד שתהיה עדין כל כך, מאסטר ערן, ותקרע לה את הצורה, כמו שאתה אוהב, לעיני כל. הרי זה כל מה שחסר, שתניח את כפות רגליך על החול החם, ותגרגר.

אוהב אותך מאסטר
חבר שלך
צ'יטה