הנוף בסוואנה שלי

אתמול היינו אצל דיווה. היה מקסים. תודה לך דיווה ובטטטטטטי בום (אין על החיבוק שלך, אין).
ישבתי לי שם, עטוף בחברים מחבקים כאלה, מלא אהבה. הבטתי בערב רב של אנשים, שלמרות שהכרתי יותר משלושה מהם, היו ים של אנשים שלא ראיתי מימי. זה לא מי יודע מה מפתיע, לאור העובדה שנעדרתי כמעט לגמרי מהמסיבות בשנתיים האחרונות. התבוננתי סביב, מתוך עין המצלמה של הצופה שבי, וראיתי מלא.

היו שם סאביות, דומיות, ואפילו מתחלפות לתפארת מדינת ישראל. ראיתי קטעי שליטה מוחצנים יותר וגם שנאמרו בשקט. כל זה גירה אותי, במיוחד מפני שזה חסר לי מאד, כבר זמן רב מאד. אני כזה איש שמפנטז על מה יהיה, ופינטזתי שם על הכל, על סשנים בתור שולט, על סשנים בתור נשלט, על זוגיות, ולא רק. אז פתאום הבליחה בי ההכרה, ואמרתי שאני רוצה סאבית, כזו שלי ממש, ממש רוצה לגמרי בכלל. רוצה את הפול מונטי, את כל החבילה.

שאלו אותי החברות, אז מה אתה מסתכל על דומיות בכלל ? אמרתי להן, שכמו שאמרה לי איזו דומית, וכמו שאני יודע מזמן. אין כזה דבר באמת, יחסים בדסמים סטראוטיפיים. זו התמסרות דו צדדית עמוקה כזו, שלא לגמרי ברור מי שם השולט ומי הנשלט. ואני בתור מתחלף מוצהר, לא עוסק בהגדרות יותר מדי מונוכרמטיות, אני פשוט הולך עם הנשמה, עם מי שאני, ועם מי שתהיה מולי. לחשוב שאם מי שנמצאת מולי מוכתרת כשולטת, על ידי מלכות עלומה על ים ערפלי, זה אומר שאני צריך להיות נשלט שמה, זו דיכוטומיה, שאין לי שום חלק בה. מה שבטוח, שחלק מדרישות התפקיד, זה שאני לא הולך לדלפק לקנות לי שתייה, זה התפקיד של המיועדת, ובלל לא איכפת לי, מה כתוב לה בכרטיס, או בכל מקום אחר.

כל מי שמכיר אותי אומר לי, מתחלף בתחת שלי, אתה שולט בכל נימי נפשך. אתה אוהב שגם עושים לך סשנים בתור נשלט, וזה לא עושה אותך סאב בכלל. זה נכון, אבל לא לגמרי מדוייק. מה הדיוק של העניין ? וואללה, לא בדיוק יודע להגדיר, ולא מרגיש צורך בכלל.

אז כן, אני רוצה סאבית, רוצה ממש. והאמירה סאבית, היא כאמור דיכוטומית, ואין לי בה עניין, או צורך. אני מאד בדסמי, והולך עם זה לעומק, (בניגוד לרוחב). לכן המיועדת צריכה להיות מאד בדסמית, ואיך בדיוק ? וואללה, בואי ונראה מה אנחנו עושים עם החומרים שמהם קורצנו, וכיצד אנחנו בונים עם זה משהו ראוי.

הודעות אחרי הביפ.