לפני 13 שנים. 22 בנובמבר 2010 בשעה 22:27
אני משתדל לפעול לא ממקום של צריך, אלא ממקום של רוצה. מקום נהנתני שרוצה משהו בכדי להנות. אני לא צריך דברים, אני רוצה. שלא תבינו אותי לא נכון, אני, עם הנהנתנות המזוקקת שלי, רוצה מלא דברים, אבל אני לא צריך אותם. אם יהיו או לא יהיו, זה לא יעיב על קיומי, לא בגדר מצוקה קיומית. זה פשוט יהיה יותר או פחות כיף. אני אוהב כשכיף, ופועל לשם כך, ומשיג תוצאות. כשלא, אז לא הצליח, לא נורא, היה פחות כיף, והרי לא תמיד מקבלים כל מה שרוצים, במיוחד עם התאוותנות הצרופה והגרגרנית שלי להנאות החיים.
אני רוצה מלא, ולא הכל יוצא, לא נורא. זה יגיע, במיוחד כי אני לא זקוק לזה, בפרט שאני רוצה, ויודע לפעול לקבל את מה שאני רוצה.
למה הכלב מלקק לעצמו את הביצים ? כי הוא יכול.
אני יכול, לא ללקק לעצמי את הביצים, אבל דברים אחרים.
