הנוף בסוואנה שלי

השבוע היה שבוע של ימי הורים בבתי הספר של הילדים שלי. עם הבן הקטן היה בסדר גמור. עם הבן הבינוני, בכיתה ט, המורה סיפרה לנו שהיא דיברה עם בעלה לפני הישיבת הורים, ואמרה לו שהיא נשבעת שהיא לא תגיד לאף ילד את המשפט האלמותי: "יש לך פוטנציאל, אבל אתה לא עושה איתו מספיק". ומייד לאחר מכן, היא אמרה שבאמת לא אמרה את זה לאף ילד, אבל לבן שלי זה כל כך מתבקש והיא בכל זאת תגיד את זה. היא אמרה שהוא כל כך מבריק, ועושה כל כך מעט, את המינימום הנדרש, ושום דבר לא טיפה יותר מכך, וזה כל כך חבל לה, ושאלה אותו, אם לו זה לא חבל.

לקחתי פיקוד על השיחה ואמרתי למורה: בשנה שעברה היו לבן שלי ציונים לגמרי לא משהו, ועשינו איתו חוזה: לפחות 80 בכל המקצועות חוץ ממתמתיקה ופיסיקה שבהם הוא נדרש ל- 90. אמרתי למורה שהוא פחות או יותר עמד בחוזה., ויש לו ממוצע 80, שזה מספיק למיונים בכדי להתקבל לבתי ספר הטובים בעיר. הוספתי ואמרתי למורה, שאני חושב שבגיל הזה, יש הרבה דברים הרבה יותר מעניינים מבית הספר, ומבחינתנו אם הוא עומד בחוזה ומשיג מספיק בכדי להתקדם מצויין הלאה, אז לדעתי זה לגמרי מיותר להשקיע יותר. אמרתי לה שכל הכבוד לו על השיפור ועל העמידה בחוזה.

היא התחילה לספר לנו, שהוא מצליח להתחמק מכל שיעור שהוא יכול, והולך לאורקולי. הבן שלי מצא שיטה בבית הספר, הוא התמחה בציוד אורקולי, והגיע לרמה שכל הזמן מבקשים אותו, לחבר מערכות סטריאו, מקרנים, מחשבים, מצגות וכדומה. והוא מצליח ככה לצאת מרוב השיעורים המשעממים. אמרנו לו, שאם הוא לא יעמוד בחוזה, אנחנו נבטל לו את האורקולי. הוא בחכמה רבה, יוצא רק בשיעורים הלא חשובים, ומהחשובים שדורשים 90, הוא לא יוצא. מבחינתי תושייה מעולה של הבן שלי, וסבבה לגמרי.

אמרתי לו שעכשיו תקופת המבחנים, וזו דורשת השקעה מיוחדת, וזה ה- Money time שלו. הוא הבין, הפנים. וכמו שהוכיח עד עכשיו שהוא יודע לנהל את הזמן שלו, ולהגיע להשגים הנדרשים, אני משוכנע שהוא גם ימשיך עם זה.

איזה ילד איזה, דבש, הכל דבש.