הנוף בסוואנה שלי

אתמול הייתי אצל דיווה, והפעם הרגשתי מיליון דולר, למרות שלא היתה סאבית כוסית תלוייה על זרועי.
סישנתי בקטנה כל מיני כוסיות, שאת חלקן בכלל לא הכרתי. ניגש אלי מישהו ושאל אם הוא יכול לגעת במישהי. הצבעתי על המאסטר שלה, ואמרתי לו שישאל אותו, שאני בכלל לא בעסק. הוא ענה לי: איכשהו נראה לי שאתה זה שמנהל פה את כל העניינים. חחח. איזה עניינים ואיזה בטיח, אני בכלל לבד ויושב בחושך. אבל לא באמת, הייתי מדופן בחברים וחברות, שני נסיכי יומולדת, וים של אהבה. דיווה ובטי בום, פשוט מלכות, מארחות למופת. אני רוצה לומר לכם, שהן יצרו מקום שפשוט נעים ללכת אליו. כל הכבוד לכן מלכות שלנו, וים של תודה.

שלוש חברות באו לישון אצלי אחרי המסיבה והיה פשוט יום מקסים. כשקמתי היתה כבר חברה רביעית. נשים סוף הדרך, אחת אחת, מלח הארץ. איך אני אומר לילדים, לכל דבר טוב יש סוף, אז גם היום הזה נגמר לצערי הגלוי. כשנגמר, מצאתי את עצמי מסופק, שוכב על הספה בסלון ורואה סרט. לידי שרוע סלוצקי החתול בשלווה, וצופי הכלב, על הספה ממול. קיצקה החתולה ישנה לה על הספה בקומה השנייה וכשעליתי לרגע, וליטפתי אותה, היא יללה שנעים לה באה אלי והתחככה בי. נעים לנו לכולנו, שליו, רגוע, אוהב, קירבה, חום, והכי חשוב שלווה.

ועכשיו מתוך השלווה הזו,
יאללה בלאגן.