אתמול בערב הייה לי הכבוד לארח מסיבת פורים אצלי בבית. באו כשישים איש, והיה לי נעים באופן מופלא. עכשיו ישבתי לי בסלון לנוח קצת מהמסיבה אתמול ופתאום הכתה בי הכרה, על מה שקרה אתמול בעצם. היו אצלי בבית כשישים איש שאוהבים אותי. ברור שהם באו גם להנות מהמסיבה, אבל היו שם אנרגיות לא יאמנו של אהבה, של טוב. אני פיזזתי לי בין האורחים, לארח, לעשות להם נעים, ולכל מקום שהלכתי, אנשים נגעו בי בעיניים, עם הידיים, חיבקו אותי, עם כל כך הרבה אהבה, כמו עמוד אור לבן ובוהק שמתנשא עד לשמיים. זה הלך ונבנה לאורך המסיבה, בהתחלה הייתי 10 סנטימטר מהרצפה, אבל לאט לאט, עם כל האהבה הזו, נפשי התרוממה אל על, יצאה מעל גג הבית שלי, טיפה עוד ועוד, ואני המשכתי להתרומם, ובחיי שיצאתי מהשמים, הרחק הרחק. אתם מבינים איזו עוצמה יש לשישים איש שמשלבים ידיים ביחד, שאוהבים אותי ורוצים עבורי רק טוב ? אין על זה, זה הכח הכי גדול שיש בעולם בכלל. האהבה הזו עשתה לי כל כך טוב, שאני רוצה להודות לכל מי שבא, על הטוב העצום ורב שהוא נטע בתוכי, על האושר הזה שמציף אותי. זה עלול להשמע כאוסף של סופרלטיבים שמאלציים ודביקים בתכלית, אבל שכה יהיה לי טוב, זה בדיוק מה שאני מרגיש, על גג העולם.
תודה, אנשים, יהלומים, אחד אחד, שבחרתי בעצמי בקפידה. תודה לכם על האושר הזה שלי, על מסיבה מעולה שלעולם לא אשכח.
וגם, וגם, היתה האור הנע הזה, איתי, לא לגמרי ממש, אבל מספיק כדי להאיר את החשכה, עד כדי שלגבי אתמול לפחות, אני יכול לומר בוודאות, שלא ישבתי לבד בחושך.
אני שולח לכם מפה, טיפה מעל גג העולם, מלא אנרגיות של אור ואהבה, שידביקו גם אתכם טיפה במקום שאני בו נמצא, שהוא כולו טוב.
חיבוקים ונשיקות.
לפני 13 שנים. 20 במרץ 2011 בשעה 15:44
