הנוף בסוואנה שלי

אתמול הוכרזה תחרות בביתי, אנטריקוט נגד פילה, כשאני כמובן באנטריקוט. יש בו איזה משהו שחור ושומני באנטריקוט, שפשוט אין עליו. אומרים שיש משהו יבש בפילה, אך המתחרה שלי, פרס את הפילה לרדיד דק, הכניס בתוכו חזה אווז מעושן וגבינת רוקפור, ובכך ביטל את החיסרון שבפילה. הוא הגיש את המנה בצורת רולדה פירמידה, כשבין החרוטים המזדקרים להם מצלחת ההגשה, הוא שיבץ עצמות רגל בקר, עשויות בתנור, עומדות כמו מגדלים של טירה. בהחלט הגשה מקורית ויפיפיה, וגם הטעם, היה פשוט מדהים. אבל מה אני אעשה שאני איש של אנטריקוט, ואין על זה עבורי. כמובן שעשיתי רוסט ביף, על המזו. החלטתי, כדי למנוע מלחמות, של למי יש זין יותר גדול, שאסור להגיד מי ניצח, או מה יותר טוב אצל אחד, ביחס לשני. אישרתי רק לתת מחמאות, לשפים, איך שמרגישים. כן כן, מרגישים, זו המילה הכי מדוייקת לתאר את אתמול, החל מהפינוק של ארוחת בוקר מלכותית פאר יצירתה של השילגיה, וכלה בכל היום ביחד, עד לשיא בבשר האדום הזה, ואהבה, הרבה אהבה.

***
תדעו שיש פתרון, קוראים לזה אהבה .
...
יש בי אהבה והיא תנצח.

***

צומת פרדסיה אמרנו.
בטח יש פקק עכשיו.

***

אריק איינשטיין, יש בי אהבה, מילים ולחן: ארקדי דוכין

בין האפל לנסתר
בעולמנו המר
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה

בין האתמול לעתיד
בין האוצר לתחתית
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה

בין הבלבול לאסון
תדעו שיש פתרון
קוראים לזה אהבה

בין הזיוף לאמת
בין כל מה שחי למת
ישנה אהבה

יש בי אהבה
והיא תתעורר ותיגע
יש בי אהבה
והיא תנצח

בין השפיות לשינה
בין הילדות לזקנה
אומרים שיש עוד תקווה
קוראים לזה אהבה
ומחכים לבואה

בין האתמול לעתיד...