הלכתי הערב ב- 20:30 לסופר. לא הייתי מודע למה שקורה שם בכלל. הסופר נראה כמו שדה קרב ווירטואלי שבו יש מלא שחקנים שצריכים למלא עגלות עד פקיעה. כל שורת הקופות היתה מלאה קופאיות עמלות. כל זה לא עמד לפרץ הקונים הנלהבים עם עגלות מתפקעות לעייפה במצרכים שונים ומשונים. התבוננתי קצת בעגלות של הקונים השכנים ונדהמתי באיזה מצרכים הם גודשים את העגלות שלהם.
הלוווווו מה נהייה, מלחמה ? אוגרים מצרכים בבית ? מה קורה אנשים ? כל הסיפור שני שלישי חג. ושבוע הבא ראשון שני. זו לא מלחמה, ואין מצור על עירנו הבצורה.
תשמעו, בסופר שלי, אנשים חיים בסרט, הם אוגרים מצרכים כאילו מגיע סוף העולם בכלל. זה בכלל אביב הגיע, וכל הבנות שמות פרח בשיער, לובשות שמלה פרחונית, ועונת החיזור בעיצומה. מה הקשר בכלל לעגלות ?
הלללללו...... להתעורר בבקשה, זה האביב פה בפתח ואין שום מלחמה. ריקדו ריקדו נא הבנות, שהרי אני כולי במצב רוח מלבלב, מוכן להתענג על היופי שובה הלב, שפורץ לו לרחובות בלהט.
לפני 13 שנים. 12 באפריל 2011 בשעה 19:24
