יש לי עניין כזה עם הרייטינג של הבלוג שלי. אני מאד נהנה מזה שאנשים פוסעים לתוך בלוגי, ועוד יותר שמגיבים. זה הרבה יותר שווה משרשור, הרבה יותר שווה. זה עושה לי ממש נעים, וכנראה לא רק לי.
אז זהו שהיום אני ממש קרוב כבר בשעה הזו לשיא הרייטינג שלי בכל הזמנים. כמובן, לא בגלל שזה מעניין מה שאני כותב, אלא לו רק בגלל העובדה שכתבתי כמה פוסטים היום.
אבל מה איכפת לי אני, אני כותב עוד אחד, ואני אשבור את השיא שלי. ואני ארגיש עם זה מצוין. היום !
אבל זהו, שאין לי על מה לכתוב בכלל. באסה.
טוב, אז אני מחפש נושא. מחפש מחפש ....... ולא מוצא.
כאילו לא בא לי נושאים כבדים כאלה. מיציתי כבר.
אתם יודעים מה ? אולי פשוט לא אכתוב כלום וזהו ?
הופס, אבל זה בעצם מה שעשיתי. תראו למעלה, פיסקה שלמה, שלא כתוב בה כלום.
מצוין.
אבל בשביל שלא תרגישו ממש מרומים אני אצרף תמונה, שיהיה לפחות על מה להסתכל.
לפני 18 שנים. 1 במרץ 2006 בשעה 18:14
