לפני 18 שנים. 1 במרץ 2006 בשעה 20:16
תשמעו, קינאה זה דבר מסריח. אבל מה אני מקנא. ולמי ? למישהי שנפרדנו. כל הזמן שהיינו ביחד לא קינאתי בכלל.
אבל מה אני מפרגן. שתעשה חיים. נפרדנו הרי.
אני כזה גלוי, אומר הכל, ברור, בלי חרטא.
נלה, אני מקנא לך, אבל לכי תעשי חיים, תקטפי את הכוכבים. ואל תתני לקנאה שלי לעצור אותך. נהפוך הוא. אני מפרגן לך לאללה, לכי ותחווי. ואני אפילו נותן לך עצות איך לנצח שם. מתוך ידיעת הנתונים.
ים של אהבה. ושתמות הקנאה הזו, מסריחה.
עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קינאה.