פתחתי קטע זה גם כשירשור במתחלפים כמובן. http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=13904
בנושא הזה עסקו פה רבות. בכל זאת אני רוצה לשתף אתכם במשהו משלי, מנקודת ראות אחרת.
לתקופה ממש קצרצרה, היו לי שתי נשלטות. רוצה לשתף אתכם בדימיונות שווא שפקדו אותי בזמן הזה. הייתי מתעורר עם זעה קרה, מדמיין אותי נכנס עם שתיהן לדאנגן.
כאילו מה נהייה ? מה זו הפלצנות הזו שלי ? מה נהייה לי ?
וחשבתי לעצמי, בדימיונות הללו, שאם ארגיש שאפילו אחת מהן, לרגע קט, תרגיש, אפילו נורא טיפה, טיפה לא נוח עם הסצינה הזו. אני מה זה אתבייש. לא בשבילי, בשבילה.
איזה מקום מסריח זה, הפלצנות המתנשאת הזו. כאילו מי אני בכלל, שככה נכנס כמו מלך סעודי, עם הרמונו.
פיחס.
אמרה לי אחת מהן, אז, שאם אני ארגיש ככה, אחולל תחושת אי נוחות אצלן.
ועניתי: שרק בכוחן, להרגיש עם זה נוח, ולתת לי תחושה ממש טובה עם זה. שהרי אחרת ארגיש ממש מחורבן שם. ממש בוש ונכלם. מהמקום שלי שם, מהמקום שלהן.
אז זהו, שזה לא ממש ככה. אבל רק אם הנשלטות הללו, מרגישות עם זה נוח לגמרי, אין להן ולו שמץ של תחושת אי נוחות.
ואו אז,
זה מקסים, זה לא פלצני, זה נכון. עבור אותם הם שזה ככה אצלם.
ולמה בכלל היו לי שתי נשלטות ? למה לא עצרתי אחרי הראשונה ? למה הפכתי כזה ?
זה פשוט קרה ככה. וזה היה נכון לזמן ההוא. וזה בסדר.
אין בזאת כדי לומר שאני בכלל רוצה יותר מנשלטת אחת. לא נכון בכלל. אין בזאת כדי לומר שטוב לי עם שתיים, או למישהו אחר עם שלוש. זה פשוט קורה ככה, ולא צריך לעצור את זה. לא בגלל הסיבות הלא נכונות, אלא בגלל אלה, שכן נכונות. בגלל שבאה הנכונה, ברגע הנכון, וזה פשוט נכון, לאותו רגע.
אבל למה בעצם לפסול את זה על הסף ? מה לא בסדר בזה בעצם ?
זה פשוט יותר קשה להצליח.
ואם מישהו מצליח בזה. ולדעתי באדי הוא דוגמא טובה. אז הכל בסדר גמור.
הכל טוב שם. ולכן אין בעייה בכלל. תפרגנו למקרים האלה, כשזה מרגיש לכם נכון. אל תעסקו בקינאת חינם, ובעוד יצרים מונוגמיים מושרשים הנעוצים בחינוך.
ויש עוד הרבה כאלה בקהילה הזו שיש אצלם מקרה כזה. הוא פשוט לא מתוקשר כל כך. ואולי אפילו לא עוסקים בו כנושא. וזה גם בסדר.
לסיכום. כשזה בסדר, אז זה בסדר. וכשזה בסדר לא צריך לעשות מזה עניין, שזה לכאורה לא. זה פשוט בסדר וזהו.
לפני 18 שנים. 22 במרץ 2006 בשעה 10:24