הנוף בסוואנה שלי

ראיתי פעם סרט אנגלי שאיני זוכר את שמו.
בסרט, נער, ממשפחת אצולה, טייל, עם אחותו הקרובה אליו, וכל המשפחה, בטיילת ליד הים. הנער מאוהב במישהי ממעמד נמוך יותר. אמר לאחותו: אין לי סבלנות לשטויות של הטיול הזה, זה כזה בזבוז זמן. עזב את הטיול במפגיע, והלך משם.
הרבה שנים לאחר מכן, לאחר אכזבות קשות ומרות. גירוש ממשפחתו, מערכת יחסים כושלת עם אותה בת מעמד נמוך יותר, תלאות וייסורים רבים ומגוונים, שהשתרעו להם על כל רחבי תבל בערך, ותקופת חיים ארוכה. מטייל אותו בחור, שכבר גדל מאד מאז, עם אחותו, והבת שלו, באותה טיילת ממש.
אומרת לו אחותו: Sometimes one has to endure much, in order to appreciate the small little moments of happiness in life.
ובתרגום חפשי: לעיתים, אדם צריך לסבול רבות, בכדי להעריך, את רגעי האושר הקטנים והפשוטים, שבחיים.

עברתי הרבה בחיי, התגרשתי פעמיים, עם ילדים מכל נישואים, סבלתי רבות.
אני חושב, שהגיע הזמן, שיהיו לי, רגעי אושר, קטנים ופשוטים, בחיי.
נו יאללה.