היה לי מקרה, אני נזכר בו אחרי כל הסיפורים האלה באתר.
התחלתי קשר עם סאבית. היה הרבה פור-פליי לפני הסשן.
הגענו לסשן. הסשן לא הצליח, קורה. ואז ביקשה להמשיך. המשכנו. הגענו לסשן של כאב. הוא הצליח. היא הגיעה לסאב ספייס. פשוט נזלה על הריצפה פתאום.
ואז אחרי, ליטפתי אותה,חיבקתי. והרגשתי לא רוצה להיות שם, באפטר קייר. הכרחתי את עצמי. הייתי שם שעה. היא רצתה עוד, לא יכולתי לתת את זה. הרגשתי חרא.
למחרת בבוקר, אמרתי לה, שעקב זה, אני מרגיש שאנחנו צריכים להפרד. נפרדנו. היא שונאת אותי עד היום.
זה גרם לי לחשוב הרבה על מי אני בעולם הזה, מה אני רוצה ?
איך יוצרים קשר, כשלא יודעים מראש מה רוצים לגמרי.
בוונילי, מנסים ורואים. פה ? אמר לי באדיגארד ידידי, מה זאת אומרת מנסים ? סאבית נותנת לך את נשמתה ואתה לא יודע אם אתה רוצה ? אתה דום מסוכן. וואללה, צודק.
אבל איך כן ?
איך אני יודע אם רוצה, אם לא מנסה.
שיט.
וואללה, מתחבט בשאלה.
מאז לא עשיתי שום סשן.
לפני 18 שנים. 18 באפריל 2006 בשעה 20:54