הנוף בסוואנה שלי

בואו נעשה פה קצת סדר.
1. אני נגד אלימות בכלל, מכל סוג שהוא.
2. ישנה תופעה, שחוזרת על עצמה, בואו נגיד, לפחות פעם בשבוע-שבועיים. התופעה, הינה, בגדר פשע ועבירה על החוק, וכרוכה, בלשון המעטה אפילו, בסבל נוראי, לנפגעות/ים. המקרים מתחלקים, לכאלה שברור לגמרי שיש פה עבירה על החוק, וכאלה שרק תובנות בדסמיות מסייעות להבנה שיש פה עבירה.
3. ישנם מקרים, בהם סשנים בדסמים, לגיטימיים לחלוטין, לדעתינו, יתפרשו על ידי החוק, כעבירה. אני מזכיר זאת כאן, בהקשר של הקושי, של מישהו שלא מן העולם הבדסמי, לשפוט סצינות בדסמיות.
4. יש משהו בקיום יחסי שליטה, שגורם לצד השולט, להיות יכול לעשות, דברים שהם בגדר פשע בדסמי/חוקי, מבלי שהצד הנשלט יזהה שזה אכן כך. בטח שלא מתוך המקום של היחסים. וכדי למנוע קופצים, יש לא מעט נשלטים/ות, שבמרווחים בין המפגשים, מסוגלים/ות לזהות שהם/ן מגיעים/ות למקום לא טוב עבורן. עדיין יש הרבה כאלה שלא, ואין בכך להוריד מערכן. אין בכך גם לקרוא להסרת אחריות מהצד הנשלט, על מניעת ניצול כלפיו, או אפילו לזהות שהוא במקום לא טוב עבורו. עדיין, הגדרת היחסים הבדסמית, מאפשרת ניצול, ונותנת כוח עצום לצד השולט, שלעיתים ינוצל לרעה. מטבעם של בני אנוש, זה גם יקרה, ויהיה ניצול לרעה.
5. אנחנו מתייחסים פה למקרים החריגים מאד, שבהם, יש מעשה שהוא בגדר עבירה חמורה. כמו אונס, כמו התעללות שלא בהסכמה, וכיד הדמיון, עוד כנראה רבים ורעים כאלה. אף אחד לא מדבר על הפעלת אמצעים חריגים, על שולט/ת שלא נתנ/ה אפטר קייר מספק לבן/ת זוגה.
6. יש קושי גדול, בקבלת סיוע מהרשויות המוסמכות, קרי: משטרה, בית משפט. הקושי הזה נובע משלושה גורמים עיקריים: א. מילה של אחד מול מילה של השני (אין עדים). ב. חוסר ידע של המשטרה, לגבי הגדרות בדסמיות. ג. יחס לא אוהד לגבי הקהילה הבדסמית וחריגותה.
שימו לב, שברוב המקרים, במקרה אונס, וונילי, אם ניתן לקרוא לזה כך, בלי סימנים של אלימות, והתנגדות, לא תוגש תביעה, והתיק ייסגר. לכן, גם במקרה של אונס כזה, המשטרה מתקשה לטפל בעניין. כל שכן, באונס בדסמי.
7. הקהילה, יושבת לה מהצד, ומניחה למקרים האלה לקרות שוב ושוב. למה אני אומר מניחה ? כי אף אחד לא עושה שום דבר. עובדה. הרבה מדברים, הרבה אמפטיה חשובה. מעשים אין. אף אחד לא קם, בשום דרך שהיא, לעשות מעשה, ולעצור את המנוולים.

עכשיו רגע הפסקה ומסקנות.
נוצר פה מצב, שאמשיל אותו, לירי בברווזים/ות במטווח. למרות שהיורים, לא צלפים גדולים, או שכן בעצם, מדי פעם שומעים פה, צווחה של ברווז/ה שנפגע/ה. גבעת ווטרשיפ כזה.

ועכשיו אני רוצה לשאול אתכם משהו. זה נראה לכם הכל בסדר ? כאילו, הכל בסדר, מייללים טיפה, מקשקשים, הרבה אמפטיה, וחוזרים לשיגרה של המתנה לירי הבא, שיפגע.

תגידו רגע, תסלחו לי, אתם נורמלים ?

לדעתי, מתוך הבנת הקושי הרב של העשייה פה, אני בטוח, שהגיעה השעה לעשות מעשה. מה המעשה ? וואללה, לא יודע, אך מרגיש יכול וצריך, להפעיל הרבה מחשבה, מה לעשות, ולעשות.
הגיע זמן המעשים. אני נגד אלימות כאמור.

בואו בבקשה, ונחשוב ביחד, ונמצא מה לעשות. כי זה בדמנו.

מיוחדת העלתה הצעה טובה לדעתי:
אני חושב שזה רעיון מצויין. להפגש עם גורם בכיר במשטרה, ולתדרך אותם לגבי הסצינה הבדסמית. ללמד אותם קצת מה זו שליטה ומה החוקים שמה. ובכל מקרה של פנייה למשטרה, מתוך הקהילה הזו, המתלונן/ננת יציינו שהמקרה קרה במסגרת הקהילה הזו, ולכן יופנו לחוקר/ת מיוחד/ת שהודרכו בנושא.
למה לא מהיום למחר, אפשר ליזום פגישה כזו, בקרוב מאד.
יפה לך מיוחדת, כבוד

דעתכם ?