אני רוצה להתנצל על העדרותי לאחרונה. בפני קהל קוראי הנאמנים. כמובן גם בפני הכותבים, שאני אמון על קריאתם, וגם מגיב להם תמיד בחריצות והנאה צרופה.
העדרותי זו נבעה מסיבות טובות מאד. אני פשוט עשיתי חיים משוגעים.
הכרתי אנשים חדשים מקסימים מהקינק. עשיתי מסיבות מדהימות בביתי. חגגתי. פשוט כיף צרוף.
הגיע בן דודי מארה"ב - ניו יורק. לגור אצלי חודש ימים. הוא מעוניין להכיר מישהי, ולייבא אותה לשם. הוא כמובן מקסים, אבל לצערי וונילי. אני עובד על שינוי בעניין הזה.
אני חייב לציין פה, שלהזמין מישהו מהכלוב למסיבה זו עבודה מאד קשה, שברוב המקרים, נעשית לשווא, מכיוון שהם מבטלים בסוף. פשוט באסה ככה.
הריטואל הזה: מי יבוא ? אתה יודע, יש כאלה שאני לא רוצה לפגוש. כמה יהיו ? מתי יבואו ? מה יהיה ? איך יהיה ? יהיו סשנים ? איפה נשב ? יהיה אוכל ? איך יוגש ? יהיה חם ? ליד מי אני אשב ? מה הסיגנון ? מה קוד הלבוש ?
ואחרי שאני, תוך כדי האירגון של המסיבה, עונה לכמה בסבלנות על כל השאלות. אומרים לי, אני מצטער אבל אני לא יכול בכלל. יש לי ארוחה משפחתית, או איזה קישקוש אחר. אז בשביל מה אתם מבלבלים במוח בכלל ?
יאלללללללללללללה
די עם השטויות האלה.
ממש מבאס.
שתדעו לכם רק, היו אצלי כבר שתי מסיבות בבית. ופשוט היה פגז.
בקודמת, היו כ- 10 אנשים, היה פיצוץ. התחילו להגיע ב- 5 אחרי הצהריים, והלכו ב- 4 בבוקר.
באחרונה ביום חמישי שהיה. היו כ-25 אנשים פשוט מדהימים בעיני. בשעות הקטנות, התקיימו מספר סשנים מדהימים במקביל בחדרים ובסלון. היה אוכל, וקוד הלבוש היה פרחוני. משה ישב ליד זוכמיר, ונענע אכלה בננה. המסיבה התחילה ב- 9 בערב, ונגמרה ב- 7 בבוקר. בכל המסיבות שלי מוגש תה מדהים, במתכון סודי שלי, ומהווה נושא השיחה העיקרי בכל מהלך הערב.
בקיצור..... ניפגש בFאמיליה חברים. כי אני פשוט לא מתאים לי יחסים סאדו מאזוכיסטיים שכאלה.
ומי שכן רוצה שאזמין אותו למסיבות, בבקשה לומר לי, ולא להריץ עלי שאלונים סאדיסטיים. תסמכו עלי פשוט, שכשאני מארגן ערב, הוא יהיה מקסים.
תסמכו עלי שאני מכיר הרבה מהרגישויות, ומיידע אנשים על נוכחות של אנשים שיש להם רגישות אליהם. ובהרבה מקרים, מעמת בהסכמה אנשים עם נשואי רגישותם, ופותרים את העניינים. אנחנו קהילה קטנה מדי, מכדי שאפשר יהיה לעסוק בחשבונאות יותר מדי קפדנית, על כל מיני מטענים ישנים נושנים.
הרי לכל אחד, יש מישהו שסישן את הסאבית שלו לשעבר, בנסיבות שהן בגדר תמוהות, בלשון המעטה. ולכל סאבית יש את האדון שלה לשעבר, שסישן את החברה שלה, מהבלוג, שבמקרה נעמדה לידו, לפני שתמו להם ימי האבל הראויים. והיא הסאבית הזו, עוד בכלל מרגישה רבות אל אדונה זה, שהרי הוא היה אדונה, פור קריינג אאוט לאוד.
וגם כמובן, הס מלהזכיר, שיש לא מעט דומים, שקשה להם לראות, את הסאבית שלהם לשעבר, עם הדום, שבדיוק הוא עכשיו עם הסאבית שלו לשעבר. בטח הרי מזעזע, שגם בדיוק לפני כן, היה המניאק, גם עם הסאבית הקודמת של האדון שלה, שלא נדע.
שלא נדע גם, מה ההוא אמר בשירשור ההוא, לפני שנתיים וחצי, עלי, בדיוק, כשהייתי פגיע כל כך, כי בדיוק הסאבית שלו לשעבר, פתחה עלי שירשור מחאה, שאני דום מסוכן בכלל. והוא תמך בזונה המכפישה, שכל דבריה היו כמובן, שקר ועלילה בדוייה.
יאללה להתקדם בבקשה. תשאירו את העבר בעבר, ופניכם תפנו אל העתיד.
להתראות בשמחות
לפני 18 שנים. 8 ביולי 2006 בשעה 13:42