התראת חפירה.
***
מחר יומי האחרון בעבודה שעבדתי בה כארבע וחצי שנים. האמת שהפרידה הממשמשת ובאה, מותירה לחלוחית בעיני השמאלית. החשש לגבי מה יהיה, שהרי טרם מצאתי מקום עבודה חלופי. אבל ויש אבל, אני מרגיש שהשמיים פתוחים ומזמנים לי הזדמנויות חדשות.
לאור העובדה שהצלחתי לזמן לעצמי שמיים פתוחים, לגמרי ממש בכלל, השמיים נקרעו לרווחה עד כדי שמזמנים לי הזדמנויות הזויות בקצב מסחרר, שזה לא יאומן בכלל. אשתף אתכם בכמה אנקדוטות הזויות, כדי שתבינו מה עובר עלי בימים האחרונים.
אני עוסק בפיתוח תוכנה. הכרתי במקום שאני עובד בו, מסגר, שבא לעשות קרון לשאת איזו יחידה שאנחנו מפתחים. האיש מדהים ברמות, עם עבר עשיר בפרוייקטים והברקות שזה בגדר לא יאומן בכלל. הוא פיתח רובוט של רכב עם זחלים, במשקל 65 ק"ג שיכול לשאת משקל של טונה, מבלי להפעיל את המוקשים הכי רגישים שיש, נגד בני אדם. בנוסף הוא יכול לגרור שני טון, לנסוע כעשרים שעות מבלי טעינה. הרכב הזה יכול לנסוע מתחת למים ויש לו עבירות מדהימה.
כאילו מה לי ולזה בכלל? כלום. אבל הנער בן כ- 73 הציע לי שותפות של 50%, בעניין הזה. לראות אותו אוחז רתכת בידו ומרתך זו חוויה שמצמררת אותי לאורך כל עמוד השידרה שלי ומעוררת בי קינאה. הוא פשוט מפסל ברתכת שלו, כמו צייר מיומן. כמו בלי מאמץ בכלל. הוא מגיע לעבודה בחורף עם מכנסיים קצרים וסנדלים. אצבעות כף רגלו מכוסות צבע מהעבודה האחרונה שעשה. גולמי וארצי ברמות שמרגשות אותי. יחד עם זה מבריק ברמות ובעל רעיונות מדהימים ויצירתיים שפשוט תענוג להקשיב לו ולמעלליו לאורך השנים כמו גם עכשיו.
אני בדיונים איתו על שותפות אפשרית.
***
לפני כמה ימים התקשר אלי חבר שלי מקוריאה שעושה עסקי נציגות עם חברות ישראליות במזרח. כל פעם שהוא מגיע לארץ אנחנו נפגשים. היום בבוקר נפגשתי איתו עם עוד חבר שלי. שנינו סיפרנו לו על כל מיני פרוייקטים שהוא יכול לשווק למזרח. הוא התלהב מאד מעניין הפרוייקט עם הרובוט וביקש להפגש ולראות אותו. אמרתי לו שאני לא בשל לפגישה כי אני צריך לברר עוד פרטים ולבדוק את מהימנותם. לאחר שעה של פור פליי עם בופה של ארוחת בוקר מדהימה במלון שלו, לפתע חל שינוי כיוון במהלך השיחה. הוא הציע לשנינו פרוייקט ענק, מדהים, עם פוטנציאל רווח עצום ועניין רב. התפתחות הזוייה של הפגישה. מעין התגשמות החלומות מבחינתנו.
***
עכשיו מה?
אני בכלל לא יזמתי אף אחד מהאירועים האלה. הם פשוט ניקרו בדרכי. אבל זה לא ממש בדיוק ככה, שהרי יש לי חלק בזה. זימנתי לעצמי שמיים פתוחים ואני מקבל את ההזמנה שלי. הרבה מעבר לכל הציפיות.
קצב האירועים משיג אותי, היות ואני בעיצומה של חפיפה לחוצה עם המחליף שלי והוא כשגילה כמה הוא לא יודע נלחץ וחרד לכל רגע שיש לי ולעתיד.
יום ראשון אני מתחיל מרתון של פגישות, עם הזדמנויות נוספות שפשוט מתדפקות על סף דלתי, בקצב מסחרר.
***
יש שלא מאמינים ליכולת שלנו לזמן לעצמנו מציאות. הנה עכשיו, אני, אחת ההוכחות לכך שאנחנו יכולים לחולל מציאות. שכה יהיה לי טוב.
***
אני רוצה עכשיו לכתוב נאום פרידה לטקס הפרידה שלי, שיערך מחר, ממקום העבודה שלי.
***
קוואבנגה, כל כך שכך, שממש לגמרי בכלל.
