הנוף בסוואנה שלי

תגובה לפוסט שפתחתי לפני כמה ימים באלפוני. לשירשור.

אגיב לכולם. לא בתור מר ידע חלילה, אלא בתור הבהרות לדברי, והמקום שממנו נכתבו.

אני לא מדבר פה על מקרה שקרה לי באופן אישי. אני מדבר על אקטואליה. על מקרה שפגשתי. אבל אני מדבר גם מתוך נסיון אישי. אני נוהג בדרך כלל, להשתמש בדוגמא אישית, כי לדעתי, היא הכי אותנטית.

לי קרה, בסצינה בדסמית, שאני שם שולט, שמישהי, בתפיסתה את הסצינה, ראתה במעשי מסוכנים ביותר. לא אלאה אתכם בפרטי הסצינה, מפאת חיסיון ראוי. עדיין אני יכול לחשוף פה מעט, מבלי לחשוף אותה כלל.

כשגיליתי שכך היא חושבת, צילצלתי אליה. לתדהמתי, היא תפשה את הסצינה, באופן, שמציג אותי, כדום מסוכן לעילה ועילה, בעיני. אפילו בגדר, עבירה פלילית.
אני, הייתי שם, גם. ובתפיסתי את אותה סצינה בדיוק, ראיתי מציאות אחרת לגמרי. אבל ממש ממש לגמרי. וזה לא בגדר, ניואנסים קטנוניים.

המקרה עסק בגבול, שהסירה יום קודם. למחרת, בסשן, השתמשתי בעובדה שהגבול הוסר. היא אמרה, נכון, אבל לא באופן כזה גורף. מה שלי לא היה ברור ההבדל, כלל וכלל. שאלתי אותה, למה לא אמרת מילת ביטחון. אמרה, בזה אתה צודק.
אני באופן אישי, מעודד שימוש במילת ביטחון. בדרך כלל, דואג, שסאבית איתי, תגיד מילת ביטחון, לפחות פעם אחת, כדי שתראה שמותר לה וזה לגיטימי. מסביר, שלא רק שלגיטימי, זה אפילו חובה שלה. מראה לה, ומדגים, ששימוש במילת ביטחון, גורר התייחסות אמפטית מצידי. בטח שלא פוגענית ומסרסת.

עכשיו מה ?

יש סאבית, נכנסת לסשן, מגיעה למקום, שבתפישתה, הוא בגדר עבירה פלילית בכלל. אבל, המציאות, נמצאת אי שם באמצע בכלל. ובמקרה הזה, שתיארתי, ממש קרוב לקצה.

מי שישמע את סיפורה של אותה סאבית, יחרד עד מעמקי נשמתו. אבל..... ויש פה אבל. חייבים לשמוע את גירסת הצד השני. כי הסיפורים האלה של התעללות, נוטים להם לקבל תפניות מאד מפתיעות בעלילה. במקרים רבים, אף מתבררים כסיפורים אחרים לחלוטין, מכפי שנשמעו מהתחלה.

אני מניח פה אנשים הגונים, שפועלים מטוב. כי במקרים אחרים, זו בעייה קלה לשיפוט.

אבל במקרים הטובים הללו. יש דברים כאלה, של סירוס ועיקור של מילת ביטחון. ולאו דווקא ממקום רע. הרבה פעמים, ממקום לא נכון, ממקום של בורות בכלל. זה אסון זה, סירוס השימוש במילת ביטחון.

יש מקרים רבים אחרים. נוראים לא פחות, בלשון המעטה. שאותם לוקח זמן רב לגלות. מקרים של הדגשת חסרונות, של הנמכה לצורך ביסוס שליטה, של העמקת מצוקות, של בידוד. בחיי, ראיתי כבר לא מעט מקרים כאלה. והתוצאות שלהם נוראיות. במקרים רבים, הגילוי של מקרים כאלה, על ידי אותן סאביות, הוא מאוחר מאד, ויכול לקרות אחרי זמן רב מאד, בקשר שנראה למראית עיין, מרהיב ביופיו. ישנה שם התפקחות פתאומית שכזו.

בתגובה לכותבת ידועה בכלוב, שנחשבת על ידי רבים כמגינת הסאביות. הגבתי. ממליץ ללכת לשם לקרוא מה שכתבה.

אמרת: "גם אני פעם הייתי במערכת יחסים שמילכדו לה את מילת הבטחון ואפילו לא ידעתי שזה מה שעשו לי."
וואללה גלתיאה. הדום שם במקרה הזה, היה פשוט דום מסוכן בעיני.
אבל רגע רגע...... ויש פה רגע רגע.
איפה את היית שם ? לא למדת מספיק ? אין אחריות בחוסר ידע שלך שם ? את נקייה מאשמה במקרה הזה ?
סליחה גלתיאה. זה רק דוגמא. אבל אני מחזיק ממך אחראית שם. שלא למדת. מהו דום מסוכן. על סירוס מילת ביטחון. יש פה שילוב. של שיפחה לא אחראית ודום מסוכן. שילוב מפסיד לכל הדעות.
תשמעי גלתיאה. זה ממש נורא מסוכן מה שאת עושה כאן בתגובה שלך. ולא שאין בה אמת. אלא שהיא מעודדת סאביות להוריד מעצמן אחריות.
אין בכך להוריד אחריות מאותו דום שלך. הייתי מוקיע אותו על הצלב, ונותן לו לדמם שם.
אבל יש פה עוד צד. וגם הוא חשוב. ולא מעט חשוב.

גלתיאה. שיבואו לפה כל אותן סאביות, לקרוא באלפוני. שילמדו. שלא ימכרו סיפורים של חדשה, שלא ידעתי. די נו.

לכן, למרות שאני מושם ללעג פה ושם, על זה שאני פותח השכם והערב, שירשורים באלפוני, אני עושה כך, ואמשיך. כדי שאותן סאביות שכן יקראו, יראו את מה שצריך פה להבין. מהניסיון שלך, שלי, של כולנו. אין במילותי אמת נחרצת, ואין אני מציג אותה ככזו. אני אומר את דעתי, ואחרים את דעתם. ביחד, תירקם לה דעה, שלמה יותר, נכונה יותר. עבור כולם ללמוד.
לכן חשוב לשים את זה פה. חשובה תגובתך, תגובת כולם, ואולי קצת לפחות גם שלי.
אני סומך ידי על מי שבא כאן לקרוא, שיידע לברור לו את האמת שלו. את המונח הפלואידי הזה שאני נתקל בו כל הזמן: לכל אחד יש את הבדסם שלו. בדסם שלו בתחת שלי. סירוס מילת ביטחון, ומעשים נוספים, לא נתונים לפרשנויות בכלל. לא אצלי לפחות.

אין בכך, כדי להסיר אחריות מאותו שולט, על הסצינה, על התפתחות היחסים. הוא אחראי, הרבה יותר מהנשלטת שלו, בריש גלי.
אבל אל לנו לרפות את ידיה של אותה סאבית. אל לנו לרפות או להרשות בכלל, תהליך בירור במעמד צד אחד. אני מודע לזה, שיש שולטים, ואני אפילו מכיר כמה כאלה. שלהביא אותם להודות באשמה, או אפילו חלילה, להקשיב בתשומת, לדברי הצד השני, זה בגדר משימה חצי בלתי אפשרית. עדיין, אני מסרב לקבל, שלא קורה עימות כזה, בין הצדדים. אפילו הייתי מגדיל לומר, לכי איתם שמה, את גלתיאה, לייצג אותן נאמנה. או מישהו כשכמותך. לוודא שהצדק יוצא לאור. אני אפילו סומך ידי עלייך לחלוטין, שתהיי להן שם למקור תמיכה מצויין. אבל בלי בירור שכזה, זה פשע לא פחות.

ואגיד לך פה עוד משהו. אני, בשיטוטי בעולם הקסום הזה, גיליתי, שדומים, כן שמחים לעימות שכזה, ברוב המקרים. כמובן לא במקרים, שאין כוונה טובה שם. אבל תסכימי איתי, ששם הנזקים אחרים באופן מהותי. שם אין שנה של יחסים. יחסים כאלה, בדרך כלל נמשכים הרבה פחות.

גלתיאה בחיי שאת צודקת. ואני יודע את זה. ממש לגמרי. יש מקרים רבים שההתפקחות מהן מאד מאוחרת ויכולה לקרות אחרי זמן רב מאד.
אני קורא לך, לא להטיף את זה. זה מסוכן. זה מעודד קורבניות. זה מעודד פגיעה. זה מעודד חוסר יסודיות בלימוד הנושא. זה מעודד חוסר הבנה שיש בסצינה הזו, סכנות מיוחדות.
בתפישתי, בדסם, זה לא משחק בכלל בכלל. זה מסוכן. ממש מסוכן.

אמרת: "אתה באמת מאמין ששולט מתעלל, עם שיחה אחת עם הסאבית שלו פתאום יבין מה שהוא לא הבין כל חייו?"
את יודעת מה גלתיאה. את נשמעת לי בחורה חכמה. למרות שאיני מכיר את סיפור המקרה המצער שלך. אני מניח, שהוא טעה שם השולט שלך. אני מניח שאת יודעת, וידעת לזהות אנשים רעים. אני עושה ספקולציה, שהוא לא היה רע בכלל. שהוא פשוט תעה בדרך. שמיץ השליטה עלה לו לראש. שהוא התחיל לעשות טעויות. והטעויות האלה, מסוכנות, והוא אחראי בעיני. אבל לא רק הוא.

לעמוד מול דום כזה, זה קשה, זה מחייב תעצומות נפש. אני מסכים. אפילו אסור לדחוף סאבית לעימות כזה. היא צריכה להבשיל מעצמה. אבל צריך להעמיד לרשותה גיבוי מספיק, שיכול להתעמת עם אותו דום. שהוא מסוכן ומסכן, ללא ספק. אבל זו הדרך היחידה הראויה לדעתי.
אני מקבל את מה שאת אומרת שוב, שבמקרים רבים, הנסיון הזה להידברות, יעלה בתוהו. בחיי. אבל אפילו לגדול הצוררים נתנו להתגונן מול פשעיו הנוראיים. גדול הצוררים לא הצליח. אבל יש דומים שכן יצליחו. יש דומים, שטעו, שתהיה להם אותה גדלות נפש, למרות התנגדות ראשונית נחרצת כנראה, להכיר בתוצאות מעשיהם. ולאותם אלה, בשם האפשרות הסבירה שישנם כאלה, חייבים כך לעשות.

ולא לשכוח, שייתכן, אולי, שבכלל יתברר שהם לא אשמים בכלל.