ביטול עצמי ? אתה הרי יודע שאני מגדול המטיפים נגד.
פנטזיה ? זה היה אתמול בבוקר, אצלי.
זה מקום כזה, גדול ועצום, מגניפיקטיבי לעילה ועילה. שבו אין לסאבית צורך לדאוג לעצמה. לא בגלל שאין לה צורך כזה באמת. לא בגלל שהיא מבטלת את עצמה באמת, אלא כי יש מישהו שדואג לה. ובמשוואה, בסוף כל יום, היא מקבלת תוצאה כזו, שגורמת לה להבין, שהיא לא צריכה לרצות לקבל. כי ככה, בלי לרצות, כלום, היא מקבלת יותר מאשר היא אי פעם חלמה שאפשר בכלל.
או אז, היא נותנת, את כל כולה, את כל הנשמה, את הכל שאפשר בכלל, ויותר. אני קורא לזה התמסרות, < ולא רק אני >.
מסוכן ? וואללה, לא באמת ממש. ואני אגיד לך מה סוד הקסם באוזן. שאף אחד לא ישמע. שהיא עושה מאזן אחראי, לראות בכל רגע נתון, שזה טוב זה.שהאינטגרל טוב. שזה כל כך טוב, שמי בכלל מעלה על דעתו שזה רע, < לא עלינו >. כל עוד המאזן הוא כזה, אז למי איכפת בעצם, שנותנים את הנשמה. שהרי מקבלים גם חזרה, ולאו דווקא פחות בכלל.
לפני 18 שנים. 7 בנובמבר 2006 בשעה 22:28