מגדלי קלפים צונחים כל כך מהר ובקלות, כי הם דקים בכלל, ומבוססים על שיווי משקל מאד פגיע. בעיני יחסים, שעלולים להתמוטט כבנייני קלפים רעועים, רעועים בעצמם, מלכתחילה. אני מתקשה לדמיין עצמי, רוצה בכאלה יחסים, או חלילה, נמצא בשכאלה.
***
ברגעי משבר, יש אנשים, שפורטים את מיצמוצי השפתיים, ונישוקים ווירטואליים, לתמיכה ואיכפתיות אמיתית. מה שקוראים, בשפות כל מיני, חברות.
יש מעט שמיצמוצי השפתיים הללו, עוברים לכדי מעשים. בפרט כעת, עכשיו, אפרופו בנייני קלפים, היו מתי מעט, שטרחו להתעניין באמת. אני חושב שמן הראוי לציינם. על הערנות, על הקשב, על המאמץ האמיתי, להיות שם באמת. להיות עבורי, להיות חברות.
מאדאם T, רננה, גודיס, וכמובן לוטוס. {בלי יחס סדר כלשהוא}, ים של תודה. אתן מדהימות בעיני. פשוט חברות אמיתיות.
ים של כבוד. והרבה תודה.
אין בכך כדי לגמד, אחרים, ולא מעטים, שהיו קשובים והתעניינו וכמובן תמכו. תודה גם לכם.
***
מאחל לכולם מואי כיף, ומסיבות מדהימות, במועדונים מדהימים לא פחות, עם מארגנים קשובים, ומבלי צילומים פומביים ;-). {עיין ערך, שירשור שפתחתי בנושא}.
***
יש לי אהבה, והיא תנצח.
לפני 17 שנים. 29 בנובמבר 2006 בשעה 18:47
