אתמול בערב, תיכננו ללכת לנו לימיטס למסיבה. בצהרים, אמרתי לגננת שלדעתי היא בשלה להיות דומית, ושאני רוצה שהיא תעשה לי סשן בתור דומית.
היא, לקחה את הכפפה, עם הרבה חשש, ואחרי הסברים מקדימים ממני, לקחה אותי לסשן. תשמעו..... היא עשתה שם סוויץ בראש, {בהצלחה שלא תשוער}, ונהייתה דומית מתחלפת מסוכנת, לגמרי ממש. היא שם, במקומות שהייתי מתחכם, מבלי בושה בכלל, הורידה אותי, עם שתי סטירות, {או אפילו יותר}, {אפילו חזקות נורא}, על הריצפה, {מיטה}. היא לקחה חזק, עקדה אותי למיטה, ובמשך כמה וכמה שעות, הראתה לי מי פה הבוס של כל העניין הזה, ואת משמעותו של המונח מתחלף, עד למלוא עומקו של ישבני הדואב.
פשששששש....... לגמרי ממש.
תבינו, אני בכלל באתי לעולם הזה, בכדי לחוות סאביות שלי. לא שהצלחתי עד היום ממש, אבל נראה לי שהזונה הזו, תגרום לי להצלחה, הרבה מעבר למשוער. אני צופה, {למרות המשפט על הנביאים, מאז חורבן בית שני}, שתכף ועוד מעט קט, תקראו ממני פוסט, המתאר בפרוטרוט, הוקרת תודה לדומית {המתחלפת} שלי, שהביאה אותי לסאב ספייס הנשגב הזה.
יש משפט כזה שאומר, תיזהר במה שאתה מבקש, שהרי אתה עלול למצוא את זה מתגשם.
וואללה, לגמרי.
ועדיין..... אני מבקש.
תודה לך הגננת. על סשן נפלא, על זה שאת את, על שאת איתי. על זה, שאת מספקת לי את כל צרכי.
עכשיו תתהפכי על הבטן. למה ? כי אני גם, דום מתחלף מסוכן, נורא. ;-)
לפני 17 שנים. 16 בדצמבר 2006 בשעה 17:09