הנוף בסוואנה שלי

לאחר שיחה ארוכה, עם הגננת, שיתפתי אותה בעובדה שבעצם, אני מתאגרף בכלל. בדיוק כמו בשיר המקסים הזה. רק שעתה, ליבי פתוח, שלא כמו בשיר. שהרי מתאגרפים, מוכי קרבות, יכולים להפתח, ולהניח את אגרופיהם הקמוצים, רק במקרים מועטים ומיוחדים בלבד.
עכשיו, לדעתי, היא, בשלה לגמרי לעשות לי סשן, מאד מאד, כמו בחלומות שלי, בתור דומית.
קופץ ראש, לבריכה מלאה מים, עם דומית/מתחלפת/סאבית מקסימה שלי, לגמרי שלי.
אז יאללה ביי, ואם לא תשמעו ממני יותר, תדעו מי אשמה.

Simon and Garfunkel, Bridge Over Troubled Water, The Boxer

I am just a poor boy.
Though my story's seldom told,
I have squandered my resistance
For a pocketful of mumbles,
Such are ppromises
All lies and jest
Still, a man hears what he wants to hear
And disregards the rest.
When I left my home
And my family,
I was no more than a boy
In the company of strangers
In the quiet of the railway station,
Running scared,
Laying low,
Seeking out the poorer quarters
Where the ragged people go,
Looking for the places
Only they would know.

CHORUS
Lie-la-lie.....

Asking only workman's wages
I come looking for a job,
But I get no offers.

Just a come-on from the whores
On Seventh Avenue
I do declare,
There were times when I was so lonesome
I took some comfort there.

CHORUS

Then I'm laying out my winter clothes
And wishing I was gone
Going home
Where the New York City winters
Aren't bleeding me,
Leading me,
Going home.

In the clearing stands a boxer,
And a fighter by his trade
And he carries the reminders
Of ev'ry glove that laid him down
Or cut him till he cried out
In his anger and his shame,
'I am leaving, I am leaving.'
But the fighter still remains

CHORUS