לפני 17 שנים. 5 בינואר 2007 בשעה 20:26
יש משפט כזה בערבית, שלמדתי בשנות אינתיפאדה רבות, חווא, ושוואה, ומעשים טובים. כלומר, אוכל, זיונים, ומעשים טובים. החלטתי ללמד את הסאבית שלי את הפרק הזה של אוכל. אני בשלן גורמה. היום בפעם השנייה. בפעם הראשונה ראתה אותי מבשל. בפעם הזאת, בישלה, ואני עומד אחריה ומנחה. מחר, היא מבשלת לבד.
אם כבר להנות, אז עד הסוף. זיונים היא כבר יודעת, הזונה. סשנים, זה אני יודע, וזה מספיק. עכשיו גם אוכל. והמעשים, טובים, והחיים יפים. איך שהחיים נראים יותר מקסימים בהרבה, כשיש סאבית כזו, שאני אוהב ככה, לידי.
פששש..........
וואללללללללללה.
הו מאמא.
בקרוב אצלכם חברים. תאמינו לי, אין על זה בכלל בכלל.
