לפני 17 שנים. 21 בינואר 2007 בשעה 23:33
יש משהו שם, בהתמסרות, שגובה את השליטה. שלוקח אותה, שנהנה ממנה. זה משהו, שלא נמצא בכל אחת. אבל יש כאלה, יחידות סגולה, שיש להם, רצון עז וכנה, להתמסר. לא הכרתי אף אחת כזו, שממש רוצה, עד לגננת.
היא מפיקה ממני שליטה, לא כי יש בי את זה, ממש נורא, אלא יותר כי היא זקוקה לה. ואז.... יש בי את זה נורא. זה בדם שלי. אני זקוק לזה גם. אבל אני לא באמת יודע מה זה זה. אני עכשיו לומד, מהמורה שלי, הגננת. היא מלמדת אותי, לתת, את מה שהיא צריכה בעצם. את מה שאני צריך גם, אבל לא באמת יודע. אני תלמיד פה בכלל. תלמיד בשליטה. אני תלמיד טוב. אבל היא מורה מצויינת.
תודה לך, הגננת, שאת מלמדת אותי שיעור כל כך חשוב, בשליטה. שאת מלמדת אותי לקחת, את מה שאת רוצה לתת, בעצם, מלכתחילה.