הנוף בסוואנה שלי

בתחילת היחסים שלי עם החברה שלי, אמרתי לה תיזהרי ממני כי אני Lovable. ככה פשוט להתאהב בי.

אז זהו שגם היא Lovable וקל נורא להתאהב בה. היא כוסית על חלל, עם חן מפצפץ נשמות, חנדלך, ראש מופרע ברמות, אינטלגנטית וחכמה להפליא, מוכשרת ברמות ואת מה שהיא יודעת לעשות לגבר שלה במיטה, הס מלהזכיר.

יש לה גם אינטואיציה של חיית טרף והיא מזהה כל זיוף קל ויורה בו. אבל אני נקי. אין בי זיופים במיל ולא ניתן למצוא כאלה.

 אבל מה, ויש אבל...

במהלך חייה סללה דרך, שעקב העובדה שהיא כל כך Lovable, סולחים לה על הכל. היא יכולה לעשות מה שבא לה והצד ממול יכיל את זה.

אבל גם מולי אי אפשר לזייף כלום. יש לי גם חושים של חיית טרף. כשמזייפים מולי מתיישבים לי מול הכוונות. כל החן והקסם לא עוזר במיל שמה. מתחלף לי המבט וכל מילה נוספת מיותרת.

זה לא קשור לבדסם בכלל. אני יוצא מגידרי לעשות לבת הזוג שלי טוב ומתייחס אליה בכבוד ובהערכה. אני מצפה לאותו דבר בחזרה. להרשות לעצמך לנהוג בחוסר כבוד לא יורד אצלי חלק בגרון. כל החנדלך שלך לא יעזרו לך במיל שמה.

כשחשבתי, איך להגיב על זה החלטתי לשלב את האגו הגאוותני שלך ואת חוסר הכבוד באופן בו התבטאת ולהורות לך, לכתוב לי פוסט התנצלות בבלוג שלך, שמסביר את החלק שלא קשור לבדסם, את הטעות שלך בהתייחסות אלי, לסאבמישן בלהתכופף קבל עם ועדה ולקבל באופן פומבי שאת מתכופפת מולי לעיני כולם.

זה כל כך קשה לך. אני יודע. להודות שאת מתכופפת, בפומבי. דווקא לכן אני רוצה את זה וברור שאקבל את מה שביקשתי. פישלת? תתכופפי.

הופה הופה.