לאור התגובות הנלהבות לפוסט הקודם שלי, שהעלו את מונה הצפיות בבלוג שלי לאלפים (או שמשהו התקלקל אצלי). חשבתי לנסות להסביר טיפה את איך אני רואה את המפגש הראשון בהתחלת יחסים בדסמים. אפשר גם לנהל דיון כאן, לשאול שאלות, לענות לשאלות (לא רק אני).
תחשבו רגע על הקטע הזה של ההתחלה.
נגיד את סאבית ואת רוצה להכיר שולט. אז משוחחים קצת בתגובות לבלוגים, בצ'ט, באדומות. אפילו משתדרגים להאנגאאוט או וואטסאפ ואולי אפילו שיחות טלפון. אבל לא מעט הגיעו לכאן בשביל תכלס, להפגש, לעשות.
אפילו אם שוחחתם ממש מלא, הקפיצה לצאת מהווירטואליה, להפגש, היא גדולה נורא. המקום הזה שאת מגיעה למקום מול שולט פוטנציאלי ולמרות שאולי הוא לא באמת קיבל רשות לעשות כל מה שבא לו איתך. עוד אין חוזה יחסים. אף אחד משניכם טרם יודע שזה זה.
אבל וואללה, בטח ליותר מאחת קרה, אפילו עם שולט שהוא בנאדם, שפתאום התעופפה לה סטירה, או שהוא עשה משהו שגרם לכן לקפוא. ומפאת העובדה שאתם לא באמת מכירים כמעט בכלל, הוא לא קורא אותך נכון ומעביר מהלכים.
והופס, הערב הזה לא ייגמר טוב. ובחיי שנתקלתי במספיק שלא יודעות/יכולות לשים ברקס. מכיר מספיק שלא מבחינים/מתלהבים ושמים גז.
כל ההתכווננות הזו של סאבית שמגיעה למפגש ראשון. להתייפות, להתכוונן לפגוש את המיועד שאולי זה יהיה זה. חוסר הסימטריה הזה, לנסות לבוא להראות את הצד הנשלט שלך, העורג ללקיחה.
איזה מפח נפש אחרי כל השיחות, אם זה לא מצליח.
גם לשולט, יש דרך חתחתים. חוסר בטחון, האם התחושות שהוא שולט דגול, יעברו במפגש. לקרוא את שפת הגוף והפנים במפגש. העליות והירידות בקירבה. גם הוא מושקע בהתארגנות ביחסים לקראת אותו מפגש. הוא עוד לא שולט ואת טרם ביקשת בכלל להיות הסאבית שלו. מלחיץ, מעורר חששות. האם הוא מצליח להתרומם.
בקיצור, לא פשוט בכלל.
***
אני, במפגש הראשון, כמעט אף פעם, לא עושה בדסם בכלל. אני מגדיר את זה שאנחנו מתיידדים. קודם ניצור קירבה, חיבה, מקסימום ליטוף פה חיבוק שם. בלי בדסם. שיחה בגובה העיניים, מקסימום קצת בבדיחות משחיל: את לא מתנהגת בנימוס או משהו כזה.
אחרי המפגש הראשון, הולכים הביתה. מעכלים ובאים יותר אפויים למפגש נוסף, אם מצא חן כמובן.
אבל בואו אשתף אתכם, שהיו לי מקרים, שדווקא בגלל שלא תפסתי אותה בשיער והודרופ, היא לא רצתה לבוא שוב. היו שציפו שאראה איך אני שולט, שסברו שכמה עיפעופי עיניים, זה סימן מספיק להראות שהן רוצות.
לא, אצלי לא. אצלי צריך להיות מספיק אפויות ולדבר ברור. להגיד שאת רוצה לבוא לסשן או לבדסם כלשהו. להגיד ברור שאת רוצה לבוא להתמסר. קצת כזה כמו בהתחלה. לא ישר בום טראח וטרללם. כמו שמכינים קפה שחור, לאט לאט מעמיקים.
אבל בחיי שיש כאלה שאמרו לי על ההתחלה הזו, שזה היה משעמם. שהן ציפו לבום טראח והתאכזבו.
Its better to be safe then sorry.
אני עושה את הבדסם שלי לאט לאט. ככה אני מאמין שנכון. אני לא נותן בראש בכל הכח על ההתחלה. ובחיי שהיו כאלה שלא רצו לפגוש אותי יותר בגלל זה. כנראה לא נועדנו.
***
אז מה, להתנפל? לאט לאט?
לא משנה מה בוחרים, בחלק מהמקרים, מאבדים בחורה יפה ברחוב.
***
מה אתם חושבים על מה שכתבתי?
