הנוף בסוואנה שלי

טוב נו..... החלטתי לרשום בכלוב קולר, לשנינו. עדיין בלי טקס קילור.

הזונה, האמנית המקסימה, שעושה לנו את הקולר, מתחמקת ממתן מועד מדוייק לביצוע הקולר של הגננת. בכל מקרה זה יהיה כנראה תוך ימים ספורים. יש שאלה האם טקס הקילור יהיה בחמישי הזה, או בחמישי הבא. הטקס יהיה כמובן אצלנו בבית.

אנחנו מתחילים לחשוב על התוכן שאותו ניצוק לטקס החשוב הזה. אנחנו כבר עוד מעט ארבעה וחצי חדשים ביחד. יש על זה. ממש לגמרי. זה לא קולר מזדמן, כמו הנהוג פה, בחצרות הכלוב. יש פה ממש, יש פה אהבה גדולה ועצומה.

ממתינים לתוצאות הביצוע של הקולר. למרות כל זה, נראה לי שכבר הגיע הזמן, שתהיה מקולרת, לפחות בכלוב, הזונה.

לא שאני מודאג ממשהו, חלילה. שהרי אחרת, לא הייתי מקלר אותה בכלל. אבל יש היום, איזו אווירה כזו, שאולי נובעת בכלל מזה ששתיתי, ואני עייף, אבל אולי לא. אולי הזונה, עושה לי כל כך טוב, שהגיע הזמן. לקולר בכלוב, רק. תכף ממש.