לפני 17 שנים. 9 במרץ 2007 בשעה 21:27
היה לי קשה בטקס קילור. הגננת לא היתה סאבמיסיב בכלל בכלל. ציפיתי שתהייה, מאד ציפיתי. מאד התאכזבתי שלא. כאילו מה, טקס קילור, זה לא מסיבת סיום של כיתה י"א, ולא טקס סיום מחנה קיץ של הצופים. הערתי לה פעמיים, במהלך הטקס, אבל היא היתה יותר מדי מרוכזת בעצמה.
היום בבוקר, לקחתי לה את הקולר. שמתי לה רצועה של כלבה. אמרתי לה, שאם היא מתנהגת כמו כלבה, זה היחס שתקבל. הוריתי לה להתפשט, והיא היתה ערומה כל היום.
עכשיו, הסדר שב על כנו, והזונה יודעת את מקומה, שוב. היום אנחנו הולכים לנו-לימיטס, אני משוכנע שהיא תקבל את הקולר בחזרה, ונופיע שמה, יחד, הזונה שלי, שקיבלתי חזרה, ואני.
אני לא משחק בבדסם. ממש לא. זה לא משחק עבורי, לגמרי בכלל לא.