הנוף בסוואנה שלי

צפויים לי שבועיים של קריעה בעבודה. משהו לא רגיל בכלל. המרתי את כל ימי הילדים שנפלו על ימי עבודה, עם גרושתי, לכל החופשים בערך. כך שבעצם אנחנו לא נהייה באף מסיבה בשבועיים הקרובים.
לעומת זאת, לאור המרתון של עבודה, העברתי את כל ימי העבודה לבית שלי, ואנחנו מביאים מחשב חייתי מהעבודה. Pentium 3G, Dual core, עם 2G זיכרון, וכרטיס מסך של 1000$ עם 0.5G זיכרון עליו. חיית משחקים מבוזבזת לצרכי עבודה.
הילדים, וגם אני, נהנה מאד לבחון עליו משחקים, שעל המחשבים אצלנו בבית פשוט מסרבים לעבוד. צפוי לנו כיף לא רגיל.
נה נה בננה.

***

הלילה מזיזים את השעון, לשעון קיץ. ישנים פחות שעה. מחר בבוקר אני ביום הפעלה עם הקטן בגן. אני לא סובל את הימים הללו. גרושתי היתה בפעם הקודמת, עכשיו תורי.
הילדים איתנו בשישבת.

***

אין לנו שולחן בסלון. הגננת שברה אותו. היא רקדה עליו עם עוד חברה שלנו, והוא פשוט נשבר לשניים. זה שולחן שאני עשיתי, והוא בנוי מעץ מאסיבי. צריך לקנות פלטה חדשה ולצבוע אותה. יש לי שיטה מיוחדת לצביעה של פלטת השולחן בסלון, בכדי למנוע מהאינדיאנים שלי לפגוע בה. אני צובע אותה בשתי שכבות של בייץ, ולאחר מכן ב- 5 שכבות של יאכט ווארניש. זה ציפוי עמיד ביותר שנוהגים לצבוע איתו ספינות. אני צובע אותו עם יאכט ווארניש מדולל ב- 30%, מה שנותן לשולחן טקסטורה חלקה, ובלתי פגיעה כמעט לחלוטין. {חוץ מאשר לריקוד של הגננת, מסתבר}.
על השולחן הזה, רקדו ממיטב אורחי, פעמים רבות. הוא אף שימש אותנו לסשנים רבים, לאור הפטיש שיש לגננת, להיות קשורה לשולחן, בין אם עליו, ובין אם בתוך המדף.

***

במסיבת פורים האחרונה, שבקו חיים שני רמקולים, מפאת הווליום של המוסיקה במסיבה. אני צריך ללכת לקנות זוג רמקולים חדשים. יש לי מערכת טובה מאד, שמגיעה לעוצמות מוסיקה לא מבוטלות בכלל. השכנים אצלי מאד רחוקים, ואני נוהג להגיע לעוצמות מאד חזקות, מבלי שזה יפריע לשכנים שלי. זה אחד הדברים שאני מאד אוהב בבית הזה, הפרטיות הגדולה.