אנחנו במבצע צביעות. צובעים משקופים ודלתות. הכל התחיל בכלל מזה שקנינו פלטה חדשה לשולחן הסלון, במקום זאתי שהגננת ריסקה במחי ריקוד עליו. תהליך הצביעה של שולחן הסלון שלנו, הוא תהליך של כמה וכמה ימים. בהפסקות של ההמתנות לייבוש השיכבה הקודמת, הסתערנו על המשקופים והדלתות בבית.
תנופת עשייה.
***
אתמול עשיתי לגננת סשן. קרעתי לה את הצורה, אבל ממש. לא בעניין של אנדרופינים, אלא בקטע של שליטה, אובדן שליטה, והתמסרות ממש. התחלת הסשן היתה שקשרתי את ידיה בשלשלאות, לווים המותקנים במיטה. היא נקשרה מבלי יכולת להזיז את ידיה בכלל בכלל. יש לנו חבקי עור כאלה, עם ווים, שניים לרגליים, ושניים לידיים. את הרגלים, אזקתי לידיים, עם שרשראות קצרות מאד, כ- 20 סנטימטרים. כל זה לאור המזל שלי, שהגננת מאד גמישה. לא הסתפקתי בזה, וקשרתי חבלים לאזיקי העור של הרגליים, ועיגנתי אותם לווים בצידי המיטה. ככה הגננת היתה שרועה לה עקודה, עם הכוס פתוח ככה מולי. או אז, הובלתי אותה במהירות, לתת לי להכנס אליה פנימה, תרתי משמע. משם, היא עפה לקיבינימט, אבל ממש לגמרי.
אני חושב, שזה הסשן הכי חזק שעשיתי לה, מעולם.
לפני 17 שנים. 30 במרץ 2007 בשעה 15:32
