היתה לגננת ולי שיחה על איזה מין שולט אני. היא אמרה לי, שאני דום מסוכן. שאלתי אותה למה ? היא אמרה, אתה יודע למה. הקשיתי, והיא ענתה, כי אתה בא בטוב, כי בטוב שלך, אתה לוקח המון, הרבה יותר ממה שאתה רוצה, אולי. אתה יכול לקחת כל מה שבא לך, ואי אפשר לעצור אותך בכלל.
אתה לוקח שליטה בשיחת עומק, הרבה יותר מאשר בסשן. אמרתי, תוך כדי הרמת גבה, את מנסה לרמז שאני לא מסשן טוב ? היא צחקה, התעלמה מההערה ואמרה, אתה לוקח חזק, מאד חזק. אתה פשוט שולט טיבעי, אתה לא זקוק לשליטה בכלל, אתה פשוט שולט. אלה ששולטים נטורל, הם השולטים החזקים באמת.
הביאה אותי לחשוב השיחה.
אני לא זקוק להיות שולט. אני לא זקוק לעשות סשנים. אני לא זקוק להיות מוכתר כשולט. אני אפילו נהנה לעשות סשנים בתור נשלט. אבל, אני רוצה לשלוט, מאד רוצה, בעיקר מחוץ לסשנים. שמה, אני לוקח מאד חזק, מאד המון, ממש. אני פשוט אוהב ככה. אני פשוט אוהב, שעושים את מה שאני רוצה.
הגננת נותנת לי כל מה שאני רוצה. היא הולכת עם הצורך שלי, שלה. היא קשובה לצרכים שלי נורא ממש. אני מתיישב ליד שולחן העבודה שלי, ומביט לסיגריות שנגמרו, והיא מביאה לי מייד קופסא חדשה. כוס הקולה שלי מתקרבת לסיומה, והיא מייד דואגת למלא אותה.
אני מאד עירני, לא לתת לזה להגיע למקום אגואיסטי. זה לא ראוי בעיני. לכן, אני לא קטנוני, עם הקושי שלי בלקבל כל כך הרבה, ויש לי קושי גדול שמה. אני נותן לה לתת, לשרת אותי. אבל, ויש אבל כמובן. אני דואג להשאר מאוזן פלוס פלוס. אני דואג לתת, יותר ממה שאני מקבל. כמובן שהנתינה לא אמורה להיות באותם נושאים. היא לא צריכה להיות באמת סימטרית. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בנושאים אחרים. אולי אפילו טוב שכך.
אולי זה בכלל לא נכון. אולי מהקושי שלי בלקבל, אני פועל. עדיין, קשה לי רק לקבל. יש לי צורך לתת חזרה. נתקלתי באמירות, שזה לא צריך להיות ככה. שיש כאלה שאוהבות כל כך לתת, ושאני צריך בכלל, להשען אחורה ולהנות מהקבלה, נטו. אני לא יודע לעשות את זה. האמת, שאני אולי בכלל לא חושב שזה טוב שיהיה ככה בכלל.
מתנהל לי, עם תחושות הבטן שלי, ומרגיש שאני הולך נכון. נכון עבורי, נכון עבורה, ונכון עבור הקשר שלנו.
אני לוקח, לוקח המון, כל כך המון, שזה נורא כמעט בכלל. אבל זה עושה לי טוב, זה עושה לה טוב. אז זה טוב. אני גם נותן המון, ממש המון, ולגמרי טוב שכך. אני לומד את הקרקע הבתולית הזו, עבורי. לומד לאט, אבל בטוח. מרגיש בטוח שמה, מרגיש נכון, מרגיש נעים.
לפני 17 שנים. 9 באפריל 2007 בשעה 22:50
