לפני 17 שנים. 9 במאי 2007 בשעה 18:34
נבט לנו הדשא, אחרי ארבעה ימים. זה מוקדם מהצפוי. שתבינו, להנביט דשא בזריעה, מחייב 4-5 השקיות ביום, שמספיק שמפספסים אחת, כדי שהדשא לא ינבוט. מצאנו את עצמנו, משוחחים מלא שיחות כל יום, על ההשקייה של הדשא. כל זה מבלי לראות שום סימן לכלום. זו פשוט התמסרות במיטבה, לדשא, מבלי לצפות לתמורה במיידי.
הגננת מוכנה להשבע, שהיום אחרי הצהריים, לא ראו כלום מהנביטה. איזה קסם של הטבע, שככה הדשא מתעורר לו, ופורץ את פני האדמה, ומגיח ככה לשמח אותנו.
נבט לנו הדשא, איזה כיף.
הרי גם סאבים {וסאביות}, מתמסרים זקוקים למשובים חיוביים לפרקים.
מחר נקום לפלומה ירוקה שמכסה חלקים נרחבים מהגינה המפוארת שלנו.