כמו תמיד לפני נסיעה, אינטנסיבי מאד בעבודה. סיימנו את כל מה שתוכנן ועוד, בדקה התשעים אמנם, אבל הכל עובד מצויין. אנחנו לקראת נסיעה לארה"ב שיכולה לשנות את החיים של כולנו. מה שבגדר Chance of a lifetime. ממש הרבה מזה בזכות העבודה של המחלקה שלי. ממש כל הכבוד להם.
הגננת, מוזנחת משהו בזמן האחרון, קיבלה אותי מוקדם היום, ופרט לכמה שעות, את כל יום מחר, עד הלילה איתי. בעצם, כשאני חושב על זה פתאום, גם אני קיבלתי אותה. איך שאני מרוכז בעצמי, פששש........
תקופות של יצירה ועשייה רבה ואינטנסיבית ממלאות עד כדי שלא זקוקים לכלום חוץ מזה.
התגעגעתי לגננת.
***
אתמול היתה חתונה של זוג חברים מאד טובים שלנו שאני הכרתי ביניהם. באנו לשם עם אנרגיות של אור ואהבה. כל החברים הקרובים, עלינו על השולחן והתחלנו לרקוד, עד שבעלי המקום הזדעקו להוריד אותנו מהשולחן, כדי שלא נשבור אותו. פשוט הרמנו את כל האנשים מהשולחנות. חתונה כל כך שמחה שהיה פשוט מקסים.
הגננת, כרגיל, פרצה אל רחבת הריקודים וכבשה את כולם בסערה. כל כך שכך, שממש נורא.
***
אני בחוסר שעות שינה מצטבר. אשלים אותו כבר במטוס.
***
אני מאמין שאנחנו מזמינים מהעולם את מה שקורה לנו. אני מרגיש שאני מזמין המון טוב, ואכן המון טוב מגיע אלי.
איזה כיף כשכיף.
ממש לא, נה נה בננה. פשוט מאחל לכולכם שבקרוב אצלכם.
לפני 17 שנים. 15 במאי 2007 בשעה 15:15
