לפני 17 שנים. 4 ביוני 2007 בשעה 17:15
יום שליו, עם הילדים, שישנים פה הלילה. כל זה אחרי יום קשה בעבודה. יש משהו בזה שהילדים ישנים אצלנו שמוריד לחץ של להספיק לפני שמחזירים אותם. הגננת הקטן ואני מעשבים בגינה, מדליקים פחמים, כנפיים ופרגיות על האש, לפידים נגד חרקים. הבינוני משחק במחשב (המוניטור של הפליי סטיישן נשרף בשריפה). העבודה בגינה, פיצפוצי הגחלים, אור הלפידים המתנוענע עם הרוח, רעש המים ממערכת ההשקייה. כל זה נוסך בי רוגע, שלווה. רגוע כזה. הגננת משוחחת עם קובלט, סוגרות את כל העניינים מה יקרה איתי {איתנו} בתקופה הקרובה, בקיצור, כמו שצריך. איך אני נוהג לומר, {בעבודה בדרך כלל}, לא צריך להתערב ניהולית במשהו שכבר מתנהל כמו שצריך.
קוואבנגה לגמרי.
