אחד הדברים המאפיינים את העולם המודרני הנו אחוזי ההתאבדות הגבוהים. מאחר וישנם הרבה אנשים שהייתי שמח אילו התאבדו ובכך יגאלו אותנו מנוכחותם, אני מספק כאן נוסחה פשוטה למתאבד הפוטנציאלי. הרגישו חופשי לעשות בה שימוש.
נוסחת השנאה העצמית מול האהבה החיצונית
במידה שאתן\ם מדוכאים, חשים חוסר שביעות רצון קיומית, בודדים, נוהגים לדבר על עצמכם בגוף שלישי, אימצתם זה עתה כלב, אתם קורבנות אופנה, לא התקבלתם לתכנית ריאליטי, או שאתם כבר שותפים באחת, בצעו את ההוראות הבאות (ההוראות מתייחסות לנשים ולגברים כאחד):
ערכו רשימה של כל האנשים הספציפיים שיסבלו נזק נפשי חמור במידה שתתאבדו. כעת עומדות בפניכם שלוש אופציות:
1.אם בתום תהליך זה נותר הדף ריק, או שרק אתה לבדכם ברשימה (אהבה עצמית אינה פותרת אתכם מחובתכם להתאבד), אזי עליכם להתאבד מיד. במקרה זה גשו לבחור שיטת התאבדות פרטית. שיטות אלו כוללות, למשל, נטילת כמות מסחרית של כדורי שינה, כדור בראש, שתייה של מסיר שומנים, קפיצה ממגדלי עזריאלי, וכו'. לאחר בחירת השיטה הנוחה לכם, פנו לנסח מכתב התאבדות. מכתב זה חיוני לא מאחר ולמישהו יהיה אכפת (נ.ב. לאף אחד לא יהיה אכפת), אלא על מנת להבטיח שכולם ידעו שאכן התאבדתם ולא סתם נהרגתם כתוצאה מטמטום (נ.ב. מה שכולם יחשבו בכל מקרה).
2.במידה וברשימתכם יש ולו שם אחד, לא כולל את עצמכם, עליכם לענות על שאלה נוספת לפני ההחלטה להתאבד: האם אני מסוגל לשאת את הצער שיגרם לבודדים שנותרו ברשימה מכך שאתאבד? אם התשובה חיובית פנו להוראות בסעיף מס' 1. אם התשובה שלילית פנו לשיטת התאבדות ציבורית. שיטות אלו כוללות קפיצה לפני גלגלי אוטובוס בקו מס' 5, התנגשות ב200 קמ"ש בתחנה של קו מס' 5, או כל שיטה אחרת המותירה מקום להאמין שנהרגתם מתאונה. כמובן שאין להשאיר כל מכתב. בדרך זו ביצעתם את חובתכם וגאלתם את עצמכם ואותנו מקיומכם, אך מנעתם צער מיותר מהבודדים ברשימתכם שעדיין אוהבים אתכם.
3.במידה והרשימה שלכם גדושה בשמות עליכם שוב לשאול את השאלה: האם אני מסוגל לשאת את הצער שיגרם לאוהביי מהתאבדותי? אם התשובה חיובית, אזי אתם חולרות ולכן פנו מיד להוראות בסעיף מס' 1. אם התשובה שלילית, עומדות בפניכם שתי אופציות: א. לצערם של כל אלו שאינם ברשימתכם שקלו להמשיך לחיות; ב. שכנעו את אלו ברשימתכם להתאבד גם כן. זוהי הדרך המועדפת שכן כך גם נפטרתם מעצמכם, וגם עשיתם שירות לחברה וגאלתם אותה מקבוצה שלמה של דבילים, וטוב שעה אחת קודם.
אני מאחל לכם בהצלחה
הולגו
לפני 16 שנים. 18 ביוני 2008 בשעה 12:05