אלוהים הוא מגבון לח
"הו מגבון לח
אתה הוא אלוהיי
מוחה דמעות שתן ושפיך מזייני
מעלים חטאים חומים
עושה נעים לכוס שיליראבק
מנגב בעדינות של אב רחום את גופי
משומן, מלכלוך, מזיעה
מנהנתנות שיצאה מכלל שליטה
מחטא את חיי.
הו אלוהיי
הארת את עיניי
המכונית ומסטיק המנטה
אלוהי שקר וכזב
אתה האמת הצרופה
צף בעקשנות במים הצלולים
מוכתם בעוונותיי
מסרב להישטף עד שאוכח
עד שאוכיח.
בהעדרך כולי נמלא יראת כבוד והדר
נאנס לירוק על נביאי שקר
פיסות נייר טואלט פשוטות
המתפרקות
במגע עם חטאיי
המחווירות
בצל כוחך האומניפוטנטי
הנצחי.
שמע ישראל
מגבון לח אלוהינו
מגבון אחד
ולפעמים עוד אחד".
______________________________________________
מניפסט ליושבי הכלוב
המנון הדום
היא באה בתוך קופסת קרטון זולה
מאחור הוראות ההרכבה
הזין כמברגה
שרמוטה רב שימושית
כל חלקיה אכילים
להשתמש ולזרוק
מעצמותיה לעשות קיסמים
מחר נקנה עוד שפחה
המנון השפחה
היא מאמינה לכל בדיה
ולא פעם אמרו לה שאולי כדאי שתהיה מעט יותר חכמה
שלא תאמר 'כן' לכל דום צעצוע
שלשם שינוי תבין שהם מעוניינים רק בפותה
שאין להם בכלל השכל לשלוט בה
סתם ערמת שטופי זימה
שהכל כאן פיזי והשאר
סתם אשליה
הטיחו בה שהיא פתיה מאמינה לכל דבר
אפילו שפוטה
ניסו לשכנעה שלא כל כסיל המעיד על עצמו
שווה את התמסרותה
ייעצו לה שלא תהיה סמרטוט רצפה
והיא
הסכימה עם כל מילה
______________________________________________
הצעקה או ערגה לתשומת לב
ביום שבת
הוא הוריד לעצמו את אוזן שמאל
עם סכין סטייקים
הוא אפילו לא חבש
נתן לדם לזרום
עד עילפון
לכשהתעורר
ביום ראשון
פתח את בטנו
והוציא את המעיים
נתן להם להתאוורר
ביום שני
קילף את העור
וירד לרחוב
עירום
_____________________________________________
שלושה שירי אהבה
לכשתבואי לשכב איתי
הפשיטי את עורי
הוליכי את ידייך חרושי קמטי עוולות אדם
על גופי החלק, התמים, האנוכי
הפשיטי את עורי מעלי כאם המפשיטה שמיכה מעוללה
כסי אותי בצמר מגרד של רגשות אשמה
כירחי את מעיי סביב צווארי עד תצא נשימה אחרונה
הנשימיני נא מהבל פיך
הפריחי שממה בדרדרים החורצים נשמה
עושים בה צלקות שיגלידו לכדי לקחים
________________
עכשיו ראש השנה
רגע לפני שהחורף בא
הרוח מילאה את המרפסת בעלים מתים של קיץ
עוד מעט אולי יבוא הגשם וישטוף הכול
בינתיים יושב בחוץ מעשן
שואף עמוק לריאות
מפריח עשן סמיך
מפנים סרטן תיאורטי שיעכל את גופי מבפנים
לאט
עונה, עונה
אביב של תאים סוררים שצומחים כמו מרבד מרהיב של עשבים שוטים
קיץ שרבי ושורף את קצות הנימים בכאבים מנחמים מתחתית הנשמה
סתיו של רגיעה ברוכה לפני הסערה
חורף של סוף וכל כולך ענפים עירומים
מקדש למוות
מוקף מנחות
פרחים מאוהבים ומילים מלטפות
עוד מעט תוקף אבנים קטנות
מסמרים של פחד ויראת כבוד
בינתיים שוכב בקבר מיטתך
מעשן
מהחלון נישא ריח משכר של תבשילי חג.
________________
מילאתי את ביתי הדק בפרחי פלסטיק
בשלל גוונים
עציצים ואדניות של פטוניות סגולות, כחולות וארגמניות, כלניות אדומות, סביונים צהובים
מיני שרכים מסתלסלים מהתקרה עד הרצפה
ירוקי עד, פרחיהם לבנים
והבית מריח מעצלות, מרוק של עודף שינה
ודבר בו אינו דורש מים, או דשן
ובגן הפלסטיק בחדרי
אישה מדליקה נרות שבת
שביס על ראשה
שוטפת פניה באוויר הדלוח של חיי
עשן לחישותיה מחניק, סמיך, מכביד
אור הנרות נבלע בתאורת הפלורוצנט
לכשתסתובב האם תרצה לנשקני על פי?
להפיח בי חיים?
_______________________________________________
עכשיו מאונן או אני ועצמי בשלוש בבוקר
ישבתי מול עצמי ומזגתי וודקה לכוס
ועצמי אמר:
"מה אתה עושה יא חתיכת הומו?
תביא את כל הפאקינג בקבוק"
וגמע אותו לתוכי בשלוקים גדולים
עשה אותי חרמן ומאונן
ועצמי אמר:
"נסה למצוץ לעצמך את הזין"
ואני
הזונה של עצמי
ניסיתי
ונזכרתי שפעם קראתי ש75% מכל הגברים מנסים
רק 0.9% מצליחים
אני נכשלתי
______________________________________________
רגעים חולפים של זיכוך דעת
אני מותיר אחרי אדמה חרוכה
חרדותיי מסודרים בשורות
ממושמעים
מסופרים ומגולחים
מדיהם מגוהצים
עדת כלבים מצורעים
ממתינים בסבלנות צייתנית
שאשסה אותם בשבים והולכים
אז יתפרצו בניבים חשופים
לגאל ידיהם בדם וצואה
להשתין אמת פרטית לגרונות המאמינים
לשפד את הסובלניים
למלוק את עיניי הצדקנים
לאנוס את נשות הנינוחים
לחרוט את שמם
פחד
תיעוב
חוסר ביטחון
לתוך בשר הנאיביים
לעקור את לשונותיהם של החייכנים
לפשוט את עורותיהם של השמחים בחלקם
לגייס צבאות מורעבים של אומללים
גייסות של מכוערים
פלוגות של סוטים
להאכילם בגופותיהם של האופטימיים
להשקותם בנוזל המתוק של נפשות המוארים
_______________________________________________
רוחניות
אני מביט במראה על הגוף שלי
חזק ואיתן
זרועות כמו שתי אנקונדות
כתפיים רחבות
בטן שטוחה ומסורגת
רגליים איתנות
משחק עם הזין
מעמיד אותו
תולה עליו את המגבת
מריח את הזיעה בבית השחי
מביט מקרוב על כפות ידי
נותן מכה חזקה על בית החזה
כאב נעים
עוד אחת
יותר חזקה
משאירה סימן
מדליק סיגריה מול המראה
משחק עם העשן
עושה כוויה קלה על זרועי
מחר תהיה שם שלפוחית
יש לי מחשבות לחתוך את עצמי
להוריד דם
מחשבות סרק
אני אוהב את עצמי יותר מדי
סתם עוד אידיוט חסר תועלת
ילד מפונק של מעמד הביניים
משכיל מידי
עצלן מידי
שטחי מידי
חרד מידי
עוד כמה שנים כל הפיזיות תעלם
הגוף יתרפס
ואז תשארנה רק ההשכלה הנבובה חסרת התועלת
העצלנות
השטחיות
החרדה
הייתי צריך להישאר עוד שעה בחדר כושר.
______________________________________________
פקיד, אני
אני מביט על הנוף ורואה רק נוף
מביט על כפות ידיי ורואה רק ידיים
מביט על זיפי ורואה רק זיפים
מחרבן בלי לקרוא עיתון
חושב על אוכל והולך לאכול
מנקה את השיש עם מטלית לחה בריח לימון
מאונן לתוך נייר טואלט ומשליך לאסלה
קוצץ ציפורניים ובוהה בתקרה
פותח קופסת פרינגלס וגומר את כולה במכה
מתקשר בנייד ומבקש מספר של בזק
מוריד סרטים כחולים
עושה חישובים כלכליים עם הכסף שאין לי
מגרד בגב עם מברג
רואה חדשות והולך למיטה
לכרית ריח של רוק שיבש
הופך אותה
חולם על הבוקר
קם בקפיצה
כבר לא עוצר להביט במראה
מביט ורואה רק את עצמי
הפכתי להיות פקיד של החיים
_______________________________________________
בטיפול
החלטתי ללכת לפסיכולוגית
בחרתי באקראי מרשימה
ככה
כי כולם הולכים?
כי קשה לי?
כי היו לי סוגיות לפתור
במשך שלוש פגישות של שעה שוחחתי בנעימים על חיי
על הוריי
על נשים
על קריירה
היא שאלה את כל השאלות הנכונות
עזרה לי להבין עד כמה אני עצלן
כמה פוטנציאל בלתי ממומש יש בתוכי
עד כמה הוריי דפקו אותי
כל מה שהיא אמרה היה כל כך נכון
שיט, הבנתי דברים
הכול התחיל להסתדר לי בראש
בין פגישה לפגישה נכנסתי למסלול
הפכתי לאדם מהשורה
חושב חיובי
פרודוקטיבי
הלכתי לקניון לקנות דברים
היי, אפילו התחלתי לחבב את נינט
בפגישה הרביעית
איך שהיא סגרה אחריה את הדלת
חירבתי לה את הפרצוף עם אגרוף
היא נפלה אחורנית בחבטה
מדממת באופן פרוידיאני
כרעתי לעברה וסיננתי:
"מה היה קורה אילו ואן גוך היה הולך לטיפול, אה?
אז לא היה ואן גוך, את מבינה?
לא היה ואן גוך"
חזרתי לביתי הזמני וחרבנתי את כל מה שהבנתי.
______________________________________________
גוש אפור
אני גוש אפור על חוף אנונימי
גוף ללא צורה
ללא פה
עם עיניים בוכיות
מביטות לצדדים בבהלה
זרוק
נטוש
שטוף ממקום לא נודע על חוף ללא שם
ואנשים מתגודדים
נועצים מבט
אומרים
"אבל העיניים כל כך אנושיות"
וילדיהם תוקעים בי מקלות
והדם זורם
נשטף חזרה על האדווה
צובע את החול
והם משתעממים והולכים
אני גוש אפור על חוף אנונימי
מדמם
נמק מתחת לשמש המלטפת
______________________________________________
עיצוב מודרני או סתם פיפי
אחרי הסרט
דווקא היה טוב
ירדתי במדרגות למחראה
על דלת שלט שטוח של אישה פשוקה
על הדלת השנייה גבר בלי איבר
עשיתי את העיקול סביב הכיורים
בזווית עין חמישה זרמים מקבילים מעל
חמש אסלות קיר לבנות
חמישה איברים
פועלים על פי החוקים הבלתי כתובים של שירותי גברים
משתדלים בכל מאודם להימנע מקשר עין
מנותקים מהעולם
שלושה בוהים בתקרה
שניים לתוך המשתנה
ניגשתי לתא הסמוך
הרמתי את האסלה עם הנעל
זה הערטילאי שהיה כאן לפני, חרבן
עם השתן ברח לי גם צחוק קטן
מתחת לשפה
צחוק של הכרה רגעית ללא משמעות
אין כאן שום פואנטה
סתם פיפי
פיפי לפעמים יכול להיות משחרר יותר מכל הכרה עמוקה
חזרתי למעלה עם התובנה
אנשים בלובי מחזיקים כוסות קפה
אולי גם תה.
______________________________________________
חושך
לפעמים מתוך הרגל
מהצבא
או סתם עצלות
וגם לפעמים כשאני שיכור
אני הולך לצחצח שיניים בחושך
ככה בלי להדליק את האור
ורק צלליות מרקדות סביב
בחדר האמבט
ואני מגשש סביב
מנחש באופן מושכל
היכן המשחה.
לפעמים אני הולך גם לחרבן
בחושך
סוגר את הדלת
כדי שהריח לא יברח
וכשאני מסיים
אני מנגב מתוך אינטואיציה
והמריחות על הנייר
נראות כנקודות אפורות
המרקדות באפלה.
______________________________________________
להכות על הברזל החם
להכות על הברזל החם
לא עם פטישים
עם הידיים
עם אגרופים חשופים
לקרוע את העור מהמפרקים
לשבור את כל העצמות
לנשוך את הלשון מכאב
לירוק קיטונות של דם ולהמשיך
ובסוף
כשכפות הידיים אינן אלא שני סמרטוטים חסרי תועלת
להביט דרך הדמעות על הברזל
שכבר התקרר מזיעה ודם ורוק
ולהפנים שלא הצלחנו להרשים אותו כלל
אפילו גומחה קטנה לא פערנו בו
אפילו לא סדק מיקרוסקופי
הוא נותר איתן כפי שהיה
מרוח לו גאה בחלקים מגופנו
ואז אפשר להתחיל לדפוק בו את הראש
כי זה כבר באמת לא משנה.
_______________________________________________
מניפסט החרא או סתם שטויות מהמעי הגס
אוף היא מעצבנת אותי
עם כל המלל המתערגל והאניגמאטי הזה
בא לי להיכנס עם היד לתוך הבטן שלה
לשלוף משם את המעיים מלאי החרא הרטורי המתפתל שלה
ולדחוף לה אותם ישר לגרון
לדחוף ולדחוף עד שיצאו מהצד השני
לקשור בלולאה כמו ידית נשיאה
ולשאת אותה ככה לכל מקום
שקטה
נשבר לי כבר מכל הדימויים המפגרים האלה
למה אי אפשר לדבר כמו בני אדם?
שם, מקום מגורים, מקצוע
רוצה להזדיין?
רוצה מכות?
אולי פשוט אבתר אותה
ככה לחתיכות קטנות
ארכיב אותה מחדש, כמו משפט, בתוך בקבוק
והיא תעמוד מעל המערכת
מחוברת בדבק מגע
אבל מה יהיה עם הריח במקרה ואאבד את הפקק?
בעיה . . .
_______________________________________________
פירוק והרכבה
בונים כאן ליד הבית שלי.
כל היום קולות של פטישים מכאניים וכלים כבדים.
מפרקים את ההר.
מרכיבים מחדש לכדי צורה תרבותית, מסודרת ואנושית.
גם אני מתפרק.
ללא עזרתם של כלים כבדים.
ואני כבר תרבותי, מסודר ואנושי.
אך בי אין הכוח להרכיב עצמי מחדש לכדי הר.
שטפתי הכל
עכשיו הזמן להתלכלך מחדש.
לפני 18 שנים. 4 במאי 2006 בשעה 10:00