אני והשדים

את הקטע הבא כתבתי אך ורק כי אני יכול ופרסמתי מאחר שרק הכלוב מסוגל להכילו. לכל רכי הלבב אנא אל תמשיכו לקרוא ולו שורה נוספת:

רומא

כאשר שלף את הזין מתוכה כבר הייתה חצי מעולפת מפחד, כאב והלם. טוב, הספיק לו ממנה. הוא כבר ידע את כל החורים שלה. היה טוב. הגיע הזמן לנוע הלאה. חיוך מתנשא של מנצחים עלה על שפתיו. טיפשים, כלל לא היו מוכנים להתקפה הזו. השיער שלו גירד והוא החל משפשף בחוזקה עם ידו, קשקשים של דם קרוש ובוץ מילאו את חלל האוויר הקפוא סביבו, מזהמים את השלג על הקרקע. כעת הביט למטה. היא שכבה עירומה על צידה, מתנשפת. מטונפת. שיערה קן פרוע של דם, זרע וטינופת. לרגע חשב לשמור אותה לעצמו. היא הייתה בנויה היטב. אגן יפה, שדיים צעירים ועומדים, שפתיים מלאות, כוס צר, תחת פעור. הוא לא יכול, ההוראה הייתה ברורה. הוא נטל את קסדתו שהייתה מוטלת למרגלותיה וחבש אותה על ראשו, מהדק את רתמות העור על סנטרו. כעת רכן, והרימה משיערה. היא צעקה מכאב וחטפה מיד אגרוף. עינה החלה לדמם. היא השתתקה ונפלה על ברכיה, עם ידיה מורמות לכיוונו האחת מעל לשנייה בכניעה. שדיה הלבנים בולטים מבעד לשכבות הבוץ, החרא, העור הפצוע והדם שכיסו את עורה. רעדה כולה. גרמניוס התכופף, תפס אותה בשני שדיה והרימה אל על, רגליה היחפות משתוללות באוויר מחפשות מקום עגינה. מירורי הבכי הפתטיים שלה בעודו אוחז אותה ככה משדיה מולו, מתפתלת מכאב, הצחיקו אותו והרגיזו אותו. הוא ירק בפניה ובתנועה חזקה זרק אותה אחורנית על גדר עץ. הגדר הזדעזעה והיא התקפלה לתוך השלג כמו צעיף משי. אך נפלה וגופה החם החל נוגס לו בשלג, תפסה מגרונה והרימה שוב. היא השתנקה ותפסה בזרועו הענקית בשתי ידיה, מנסה לשווא להשתחרר. הוא הרימה גבוה מעליו ואז בתנועה חדה הורידה על מוט עץ עבה ומחודד בקצהו. היא צרחה, אך קולה נבלע בשאון המוות סביב. חור התחת שלה נפער לקראתו כאילו היה זין. המוט החל מפלס דרכו בתוכה קורע דרך רקמות ושרירים. כל גופה פרכס ורעד ונחלים של דם ושתן וצואה זרמו על ירכיה ובמורד רגליה והחלו ממיסים את השלג תחתיה, יוצרים בריכה בגוון אדום עכור. גרמניוס תפס אותה בכתפיה ובתנועה אחת דחף אותה בחוזקה כלפי מטה. קולות פיצוח נשמעו והמוט נפלט לפתע כגוש חרא מתוך הלוע הפעורה שלה. צעקתה נשתתקה. כעת נשמעו רק קולותיה בעודה נחנקת וגופה רעד קלות, מקפיץ את שדיה. הדבר הצחיקו. הוא העביר ידו על עכוזה, גרף חופן דם מזוהם בכף ידו ומשכו על פניו, חש את חומו וטעמו המר. את אצבעות ידו השנייה החדיר לתוך כוסה. בהתחלה שתי אצבעות, ואז חמישה ובדחיפה מאומצת כל כף ידו הענקית הוחלקה פנימה. הוא הרגיש את מוט העץ בתוכה ובמכה אחת שלף את ידו. גופה קפץ כולו באלימות. כעת הרעידות החלו לדעוך. היא השתנקה באיטיות, ובפעימות קצובות, יורקת תרסיס של דם ורוק בכל פעם, כמו מכונה מקולקלת. הוא הביט לעבר השיפוד האנושי. ככה זה בעולם, שולטים ונשלטים, חשב ושלף את חרבו ובתנועה אחת פתח את בטנה מבין שדיה ועד שערות ערוותה. מעיה נשפכו החוצה כמו עגבנייה בשלה שלוחצים אותה. גופה נתן כמה פרכוסים אלימים אחרונים ונדם. ראשה נשמט קדימה ורגליה חדלו לזוע. גרמניוס נתן בה מבט אחרון, כאומן המביט ביצירתו, החזיר את חרבו לנדנה, עלה על סוסו והמשיך לכפר הבא.