לפני 9 חודשים. 25 בינואר 2024 בשעה 13:06
את מחבקת לי את הרגל במיטה,והראש שלך קבור בביצים שלי.עינייך עצומות, ואת נרגעת ונטענת במקום המוכר והבטוח שלך.
ואני עם תחושות קצת עצובות מרגיש צורך לפרוק ולכתוב.
מרגיש כמו שמשון שגזרו את מחלפות ראשו.
כמו ת'ור שנלקח ממנו הפטיש
כמו תאנוס ללא האבנים.
משהו בכוחות שלי עלייך נעלם.
הספאנקים שלי מכווצים אותך.זוכרת איך הם היו משחררים ומעוררים כל ס"מ בגופך?
השליטה גורמת לך לחוסר וודאות,במקום לחבר את כל הקצוות הפרומים.
אנחנו עוברים דברים,והצרכים משתנים.הכמיהה שלך היא כרגע לחיבוק,לליטוף. לא כאפטר קר,אלא כדבר עצמו.
חושב האם אני צריך להתאים את עצמי אליך,או אולי לנסות למצוא איך מחזירים אותך למה שהיה לנו.
