הקלות הבלתי נסבלת והכובד האינסופי

ממתין לך במושב האחורי.

מגרש חניה המשמש את עובדי המשרדים שמסביב.

בשעת לילה מוקדמת זו, עדיין ישנם לא מעט רכבים.

את מגיעה, מחנה לידי, ומצטרפת.

אור הנאונים והרכבים החולפים לא מפריע לך כשאני מפשיל את מכנסייך, וכשאת מתכווצת וגומרת על האצבעות שלי.

אנשים מסתובבים בחניון, חוזרים מה Open Space המשרדי שלהם, ואני מתבונן בך נכנסת לספייס שלך.

כבר הרבה זמן שלא היה לנו מגע שכזה, התקופה האחרונה משפיעה על האפשרויות.

מעט אחרי שנרגעת, את מרימה את הראש ומבקשת לרדת לי.

לא תכננתי את זה, לא במקום הומה אדם יחסית.

אבל האדים כבר ממלאים את חלונות הרכב, והזין שלי דורש את שלו.

את מתנפלת על הביצים שלי כאילו לא אכלת שבוע. חופרת וקוברת את עצמך בתוכם,

ואז בולעת את הזין שלי בתאווה ובמיומנות.

זמן קצר אח"כ, כל אחד מאיתנו כבר בדרכו הביתה.

הצלחנו להשיג עוד קצת חמצן עד המפגש הבא.

לֵיל חֲנָיָה, לֵיל שְׁחָקִים רָקוּעַ
לֵיל רֹב מְלָאכוֹת חוֹפְזוֹת, לֵיל אֵד מִן הַדְוָדִים