הצחוק של ניטשה

הכוח הכי עוצמתי שיש. שום דבר לא יעמוד בפניה. 

אבל אל תבנו עליה כלום. זה גם כוח הכי הפכפך שיש. 

יש דבר אחד יותר גרוע מזה שמנצלים אותך!

זה שלא מנצלים אותך!

[מי שתדע את מקור הציטוט תזכה בהצלפה.. ;)] 

מה שלומך, היא שאלה.

הכל בשליטה,  עניתי. 

נדמה לך. 

צודקת....

:)

בפעם האלף,  מה זה בדסמ?

הכלוב ששומר עלינו ממה שקורה בחוץ

ונילית:  "אני רוצה אותו!

בדסמית: "אני רוצה את זה!"

נשלטת מתחילה יקרה,

בכלוב תוכלי למצוא נשלטים רבים שונים. כל אחד עם סגנונו, כישוריו ושריטותיו. מתוך כל המבחר, עלייך למצוא את השולט המתאים לקווי אישיותך, חולשותייך וכמובן שריטותייך שלך.

מערכת היחסים בין השולט והנשלטת, כמוה כמערכת היחסים בין שליט לנשלטיו. וכידוע, כל עם מקבל את השליט המגיע לו, וכך גם את, צריכה לקבל את השולט המגיע לך. הפילוסופים הליברלים הקלאסיים – הובס, לוק ורוסו – הציעו שלושה מודלים של שלטון, ובעקיפין הם מציעים גם שלושה סגנונות שליטה.

לשירותך, אני מציע לך כאן את קווי המתאר של השולט ההובסיאני, הרוסויאני והלוקיאני, כדי להקל עלייך את תהליך הברירה והבחירה.

הסוג הנפוץ ביותר הוא השולט ההובסיאני. כידוע, בספרו המוכר של תומאס הובס, לויתן, מתואר תפקידו של השליט, כהשלטת סדר, אכיפת החוק כדי להביא את  מלחמת הכל בכל לסיומה. במקרה שלנו, השולט ההובסיאני רואה את תפקידו כהשלטת סדר בנשמתה של הנשלטת, כלומר, בנשמתך לך. הסדר מושג באמצעות כוח הזרוע וכוח השוט: סטירה פה הצלפת שוט שם. בקיצור, באמצעות ענישה פיזית.

כאשר את פונה לשולט הובסיאני, עלייך לזכור שהוא דורש ציות מוחלט כתנאי ראשוני לכל סוג של תקשורת, החל מהאדומה הראשונה. פנית אליו? בזה הרגע הפכת לכלבתו הנאמנה וויתרת על כל זכויותייך היסודיות.  

כיצד תדעי אם השולט ההובסיאני מתאים לך? שאלי את עצמך: האם את חשה שבנפשך מתחוללת מלחמה מתמדת בין רגשות, תשוקות ומאוויהם סותרים ומנוגדים עד כדי כך שבא לך למות? ייתכן מאוד שההובסיאני הוא בשבילך. הוא יעשה לך סדר בפנים, יחליט בשבילך ויציב לך גבולות. השולט ההובסיאני יעשה עבורך סדר בכוח הזרוע, וזאת בתמורה לויתור מוחלט שלך על זכויותייך הטבעיות.

אך עלייך לזכור: השולט ההובסיאני דורש סף סיבולת גבוה לכאב פיזי ואין דרך חזרה.

אך ייתכן שאת מפונקת מדי עבור ההובסיאני ואינך מסוגלת לשאת כאב. במקרה זה שיקלי למצוא לך שולט רוסויאני. רוסו, כידוע, כתב ספר עב כרס על חינוך, ועל כן השאיר לנו מורשת מקיפה ומפורטת של שיטות חינוך עבור מסורת ארוכה של שולטים. שולט מסוג זה אינו משתמש בכוח הזרוע, אלא באמצעות אהבה חונקת ואובססיבית. האובססיביות שלו תואמת ככפפה ליד את קווי אישיותה של הנשלטת המפונקת והנרקיסית.

השולט הרוסויאני משקיע את מיטב זמנו, מרצו וכספו בהכנת הסצינה למפגש עם הנשלטת שלו: חבלים מכל הסוגים, אביזרים שהזמין במיוחד מאליבאבא.דוט.קום, וקונסקרוקציות מתוחכמות התלויות מן התקרה. לאור המאמץ הרב שמשקיע השולט הרוסויאני בהכנות, לרבים לא תמיד ברור, מי כאן השולט ומי המשרת.

בשנים האחרונות – בעקבות המהפכה הפמיניסטית – הופיע בזירת הבדס"מ סוג חדש של נשלטות, שלא מוצא סיפוק עם השולטים הנזכרים לעיל. מדובר בנשות הקריירה הדומיננטיות בחייהן הפרטיים, המתעקשות שהן בעצם נשלטות. אם את נשלטת מסוג זה, את לבטח יודעת ששולט הובסיאני—שבדרך כלל אינו מאופיין בעידון או תחכום יתר—לא יצליח להכניעך משום שתתייחסי אליו בסלחנות מתנשאת. לשולט הרוסויאני לא תוכלי להקדיש את הזמן. את זקוקה לשולט יותר יעיל ומאורגן שידבר איתך בשפה שאת מכירה. אותך, אשת הקריירה הדומיננטית, יוכל להכניע רק שולט מהסוג השלישי: הלוקיאני.

ג'ון לוק, כידוע, ייחס חשיבות רבה להסכמים, אמנות, חופש בחירה ויחסי חליפין. לכאורה, כל אלו מנוגדים לעולם המושגים הבסד"מי. אולם, השולט הלוקיאני, כמו עורך דין ממולח, יטשטש את תודעתך בדיבור משפטי קר, מנוכר ואדיש לכאורה. "הכל נתון לבחירתך ולהסכמתך," הוא ידגיש שוב ושוב. הוא יעטוף אותך ברשת צפופה של מילים ומשפטים שנשמעים נפלא אך כאלה שלא תוכלי למצוא בהם כל משמעות, עד שתרגישי כל כך טיפשה, ותפלי מוטשת לרגליו. רק שיסתום את פיו ויקח אותך בכל דרך וכל חור שימצא לנכון.  

יש אומרים, שהשולט הלוקיאני הוא מה שבעגת המקום נקרא השולט ה"מנטאלי". את בטח שואלת את עצמך מה זה לעזאזל שולט מנטאלי. ובכן, מתברר שאיש אינו בדיוק יודע, ובפרט לא השולט המנטאלי עצמו. אם תנסי לשאול את "המנטאלי," סביר להניח שתסיימי כמו זו מהפסקה הקודמת.

מצאת את עצמך כאן? הרווחת!

ניטשה

[זוהי תכנית סאטירה ואין לייחס לנאמר בה שום משמעות אחרת או ניסיון לפגוע ;)]

הנך לא יותר ולא פחות מההיסטוריה של הנשלטות שלך.

זכור,  שפחתך היא זו שעושה אותך!

(נכתב לרגל יום האישה הבנלאומי)

אם כבר מלנכוליה אז צ'ט בייקר, ולהסתכל על הפנים של האיש הזה

(הזהרת טריגר: זה מוריד דמעה)

לא מזמן כתבתי כאן פוסט על מתחלפים, שעורר ביקורת מאחת הקוראות. היום קראתי כאן פוסט של "נשלטת" שאומרת "אני לא נשלטת אמיתית." השאלה של מה אני מאוד דומיננטית בבדס"מ, ולכן גם שאלת האותנטיות (האמיתיות).

אז הפוסט של של נשלטת או לא נשלטת התחבר אצלי לדיון בשאלת ההתחלפות. לכאורה אפשר לראות את הפוזיציה של ההתחלפות כתולדה ישירה של ה"אני לא אמיתית." אם אני לא בטוחה, אז למה לא להתחלף?

במהותנו, לרובינו, יש פוטנציאל להיות ולהנות משתי הפוזיציות - של הנשלט.ת ושל השולט.ת. אנחנו הרי לא נולדים שולט.ת או נשלט.ת. בהחלט ייתכן שיש מי שמאמין שהפוזיציה נבחרה עבורו משום שזה הטבע שלו. לכאורה, עמדה כזו הופכת את השולט.ת או הנשלט.ת לאמיתית יותר, עמוקה יותר ואתנטית יותר.

אישית, קשה לי לקנות את האותנטיות של העמדה הזו. תפיסת עצמי מוחלטת, חסרת ספיקות, נתפסת בעיני כביטוי לחוסר מודעות יותר מאשר לעוצמה. אני רואה את העמדות של שולט.ת א נשלט.ת כבחירה ולא כטבע. לכן, תהייה הבחירה אשר תהייה, תמיד יתקיים הצד האחר שימשיך למרוד ולהתנגד לבחירה שלנו.

אז נשלטת שמרגישה שהיא אינה "אמיתית" היא, בעיני, נשלטת אותנטיות יותר. אני אוהב נשלטות אמיתיות.

אבל אם הבחירה אינה נובעת מן הטבע שלנו, למה אנחנו בוחרים בפוזיציה הזו ולא האחרת?  אין לי תשובה טובה לשאלה הזו. לפעמים זה בגלל שאנחנו באמת מאמינים שזה "הטבע" שלנו שבחר בשבילנו. לעיתים זו בחירה אסתטית - אנחנו מתאהבים באחד הפוזיציות כי היא נראית טוב בעינינו. זו לפעמים יכולה להיות בחירה שרירותית שאנחנו עושים בנקודת זמן כלשהי מסיבות טכניות, ועם הזמן  it grows on us ואנחנו מתרגלים אותה ומתרגלים אליה עד שהיא הופכת להיות טבע שני. וכשזה קורה, אין כבר דרך חזרה.

אבל גם כאשר הבחירה היא מלאה ו"אמיתית" תמיד תשאר השארית של חוסר השלמות. שולט צריך להכיר בשארית הנשלטת שלו ולתת לה מקום, והנשלטת להרגיש את ההתנגדות שיש לה לעמדה שבחרה. אני אוהב את חוסר השלמות הזו, גם ככל שמדובר בחוסר השלמות שלי וגם כשמדובר בחוסר השלמות שלה, שהיא, מבחינתי, ביטוי לאותנטיות שלה.