הצחוק של ניטשה

יש אנשים שמגדירים לעצמם את "אנשי הליבה" שלהם.
כל השאר מקבלים את השאריות,
אחרי שאנשי הליבה קיבלו את כל מה שרק יכולים לקבל.
זהו המודל "הלאומי", שביסודו הנאמנות בין "אנשי שלומי"
וכל השאר, שתמיד יישארו מחוץ לחומות.

יש אנשים שמגדירים לעצמם את "אנשי המובן מאליו" שלהם.
הם יהיו שם תמיד.
האנרגיה שלהם תמיד תהייה מופנית החוצה,
אל האנשים שאת ליבם צריך לכבוש. 
זהו המודל המקיאווליסטי, שביסודו השאיפה לכוח ושליטה.

ויש את אנשים שמחלקים את המאה אחוז שלהם בין האנשים שסביבם.
הם בונים סביבם קהילת חברים שוויונית המשאירה מקום לחדש ולישן. 

מדי פעם צריך לשאול מהי פילוסופיית היחסים שלי ושאל האנשים שסובבים אותי.