חברה טובה שיתפה אותי בימים האחרונים בסיפור הבא:
יש לה חברה טובה שנמצאת ביחסים כחצי שנה עם גבר לא מאוד צעיר, אבל מלא קסם וכסף. יש להם זוגיות יפה ומשלימה: היא מביאה איתה שמחת החיים שלה, את הגיל הצעיר, והוא את היציבות ואת היכולת לחיות ברמת חיים גבוהה. הוא לקח אותם לטיולים בחו"ל, עזר לה כלכלית ופתח לה את הבית שלו. וכל זאת עם אהבה וחברות אמיתית.
הם היו סיפור אהבה יפה.
לאחרונה הוא נתקף דיכאון. קצת בעיות בעסקים, וקצת קונפליקטים עם הגרושה. הוא מתלונן שהוא יאבד את הכסף שלו ויאבד אותה. פוחד שבלי כסף, אנשים יעזבו אותו.
העניין המצחיק והאבסורדי הוא שהבת זוג שלו שוקלת לעזוב אותו לא בגלל שהוא (לדבריו) יאבד את כספו, אלא בגלל שהוא בדיכאון. והוא בדיכאון בגלל שפוחד שהיא תעזוב אותו.
הסיפור הזה עניין אותי: מה עושה הגבר-שולט כשהוא נמצא בעמדה פגיעה?
אולי, צריך לשאול קודם מה עושה הנשלטת שלו, מול השולט שלה כאשר הוא נמצא במצב של חולשה.
איך היא אמורה להיות שם בשבילו, בלי לפגוע בגבריות ובעמדה שלו של שולט?
האמת שאין לי תשובה טובה לשאלה הזו.
גם לא לחברה שלי, או לחברה שלה.
יש פה סיטואציה טרגית: הגבר/שולט הנמצא במצב של חולשה, אינו יכול לקבל תמיכה בלי שהוא ייאלץ לנטוש את הזהות שלו.
* כמובן שאני מתאר פה סיטואציות היפותטיות, ואני לא באמת חושב שאם אתה "גבר" או "שולט" אז אתה לא יכול להביע חולשה. אבל התמונה הקיצונית הזו, בכל זאת, מסבירה היבט מסוים של המציאות.
